>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » הורוּת ואמהוּת


חג גדול לילדים


28/02/2018
אורה כהן לומדת מתחפושות החג על המסכות שהילדים עוטים במשך השנה


" חג פורים, חג פורים

 חג גדול לילדים,

 מסכות רעשנים......"

שלום לכן אמהות יקרות,

מסכות ותחפושות זה כייף בפורים,

אבל איך זה מרגיש שאי אפשר להסיר את המסכה

וצריך להישאר אתה כל השנה?

אני רוצה לקחת את המסכה והתחפושת שהילדים כ"כ נהנים בה בחג הפורים

ולבדוק מה קורה כאשר ילד נאלץ לעטות מסכה להתחפש כל השנה.

מה עלולה להיות הסיבה לכך וכיצד מרגיש הילד?

בואו נחשוב על הסיבות שילד מוצא צורך לשקר להסתתר מאחורי "מסכה" ולהתחפש לילד אחר,

לילד שלדעתו הוא הילד הרצוי?

חשוב שנדע שילד קולט את רחשי לבו של ההורה,

עד כמה ההורה שמח בו, עד כמה משווים אותו לאחר,ועד כמה אנחנו סומכים עליו, בוטחים בו ומאמינים לו.

אם ניקח את המסר והתובנות לתפקידנו כאמהות, מה אפשר ללמוד?

הרבה פעמים אנחנו פוגשים ילדים שמשקרים ואנו כועסים, מענישים ואומרים לילד שהוא שקרן,

 יוצרים סטיגמה, שמים תווית שעלולה להנציח מציאות של ילד שקרן,

מה הסיבה שהילד בורח מהאמת ובוחר בשקר?

למה שווה לילד לשקר?

יכול להיות שהוא חושש מתגובת ההורה?

אולי מדמיין ובונה לו חלום, מציאות שרוצה שתתגשם?

אולי מגונן על ההורה כדי לא לצער ומצייר להורה תמונה אחרת שתשמח אותו?

אולי כי הוא מגן על עצמו ומנסה להציל את כבודו ומעמדו בחברה / בבית.?

ילד שמשקר הוא אינו שקרן, הוא ילד שקשה לו ומרגיש שהאמת מאיימת עליו איום ממשי.

לא פעם אנחנו מוצאים בתיק, חפץ שאינו שייך לילד ואנחנו ההורים נבהלים וחושבים שהילד יגדל להיות אדם שגונב,

ומהחשש הזה אנחנו גם אומרים לו שהוא גנב,

חלילה!!! ילד אינו " גנב " הוא חמד, וזוהי תופעה מוכרת שעוברת אם לא עושים מזה עניין,

הדרך לעזור לילד להיות דובר אמת או להודות בטעות, בנפילה ולזקוף קומה,

טמונה בדרך שאנחנו מגיבים, רואים, ומתייחסים לילד שלנו,

בואו נבדוק עד כמה הילד מרגיש שאנו שמחים בו או שהיינו מעדיפים אותו קצת אחרת כמו.....

כמה הילד מרשה לעצמו לשתף במעשיו מבלי לחשוש לקבל עונש?

כמה הבית הוא בית שמאפשר נפילות ומכיר בכך שהנפילה היא הכרח כדי לצמוח ולגדול?

כי " שבע יפול צדיק וקם "                              

הצדיק אינו אדם שלא נפל, אלא אדם שנפל וידע לקום ולצמוח מהנפילה.

זאת אומרת שהנפילה היא לא תנאי אלא הכרח.

כמה אנחנו משמשים דוגמא ומודים בטעויות שלנו ומבקשים סליחה?

כן, גם הורים הם בני אנוש שטועים ולבקש סליחה זו גדולה,

טעות לחשוב שאסור שילד יראה שההורה טעה, להיפך,

אדם שחושב שהוא צודק תמיד ואינו טועה הוא בעצם אדם חלש שחושש מכך שהוא אנושי ולא מושלם.

ככל שנשמש דוגמא ונשתף בכך שטעינו ולטעות זה אנושי, נודה בטעות, נתנצל ונבקש סליחה,


כך ילמד גם הילד להודות בטעותו, להתנצל ולבקש סליחה.

ככל שהילד שלנו ישמע מאתנו " יישר כוח על הכנות שלך ",

 זוהי גבורה, אתה ילד שיודע להתגבר" " אתה ילד שיודע להודות שטעית ויודע לבקש סליחה "

ככל שניראה בו את הטוב ונספר לו על הייחודיות שלו כך הוא יתחזק נפשית ויהיה לו האומץ להודות ולהגיד שמעד, נפל.

הבית אמור להיות מעין שמיכת פוך שעוטפת ונעים להיות בו.

החוץ הוא שדה קרב שהילד מנסה לשרוד בו וכמה חשוב שבבית הילד יגיע לשקט המיוחל

וימצא כתף רכה שאפשר להניח עליה את הראש ולהישען עליה ואוזן קשבת שמסוגלת לשמוע הכל.....

גם טעויות, גם נפילות וגם כישלונות.ומהמקום הזה להאיר ולחנך,

וכמובן מעל הכל הדוגמא האישית שלנו כהורים, זהו החינוך הכי חזק שיכול להיות ושווה יותר מאלף מילים,

"אמור מעט ועשה הרבה"

ככל שהבית יהיה בית מכיל ומכבד גם את אלה שבאופן טבעי מועדים, נופלים ונכשלים מעצם היותם בני אנוש,

בית שמאפשר שיתוף, בית שמתעניין ומביע אמפתיה, בית שמאפשר שיח, בית מלמד,

 כך נוכל לעזור להם לגדול עם עוצמה פנימית, עם האומץ להיות ישר ועם יכולת לומר את האמת,

להודות ולהתנצל על מעשה לא ראוי.

ככל שנשדר לילד עוצמה פנימית שלנו כהורים,שאמירת האמת לא תמוטט את ההורה,

 כך נעזור לילד לאזור כוח, אומץ להודות מבלי לחשוש לבריאות ההורה, מבלי להרגיש צורך לגונן על ההורה ולשנות את המציאות כדי " לשמח " את ההורה.

ילד לא נולד שקרן, ילד משקר, הוא ילד שלא מצא דרך אחרת, שלא נותרה לו ברירה והוא רוצה להגן על עצמו, או לחילופין להגן על הוריו מפני האמת.

לא פעם ילדים מעדיפים לשקר בעניין כשלון בבחינה כי יודעים שהאושר והשמחה של ההורה תלוי בהצלחתו בלימודים, ומהמקום הזה מוצא הילד את עצמו אחראי על השמחה של ההורה

וזה מצב לא פשוט ולא בריא.

ככל שהילד ירגיש שאנו שמחים בו כי אנחנו רואים בו את כל החזקות והייחודיות שבו,

ואנחנו שמחים בו שלא על תנאי, כך הילד יפעל מתוך חירות ולא יזדקק לעטות "מסכה".

תגובה של כעס, ועונשים או האשמה מפחידה את הילד ומרתיעה אותו

והילד עלול להסיק מסקנות מוטעות חלילה,

שאולי לא כדאי לו לספר כי הסוף יהיה רע ומר, אולי שווה לי לשקר/ להתחפש, לא להיות אני, כי כמו שאני זה " לא טוב"

 ואז קניתי לי שקט.

 

יהי רצון שנזכה כולנו לגדל ילדים שיודעים להבחין בין טוב לרע,

ילדים שיודעים שאנו מאמינם בהם וסומכים עליהם,

ילדים שיש בהם את האומץ והכוח להיות בלתי מושלמים,

 אך שלמים עם עצמם ועם זולתם,

ילדים שנופלים ויודעים לקום, להפיק לקחים ולצמוח מהנפילה,

לדעת שגם אם נופלים אפשר לקום ולתקן וגם ולא פחות חשוב זה להתנצל ולבקש סליחה.

שלטעות וליפול זה אנושי ומה שחשוב זה היכולת להתגבר, להפעיל שיקול דעת ולדעת להודות בטעות ולבקש סליחה.

ילדים שלא צריכים להסתתר מאחורי " מסכה ",

אמן

תודה על שקראתן,

פורים שמח

שלכן,

אורה כהן

0546-280744

מוזמנות בשמחה,

להגיב, לשאול ולהתייעץ.

 

 

 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על חג גדול לילדים
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines