מעבדות לחירות

בס"ד

שלום לכן אמהות יקרות,

חג הפסח כבר בפתח דלתינו.

הילדים כבר יצאו לחופשת הפסח ואנחנו נכנסו לשיעבוד של ההכנות והניקיונות לקראת החג.

אני לא יודעת איך זה קרה... אבל כל השנה הייתי עסוקה בפסח...

לאחר החגים אני יודעת שאוטוטו כבר חנוכה מגיע וריח הסופגניות הולך יחד עם המחשבה שהנה חג הפסח עוד מעט כבר כאן.

כן, כל שנה בחנוכה אני מתחילה לעכל שפסח קרב ובא ולא משנה שאדר באמצע ואפילו אדר ב' לא עוזר לענין.

פסח זה שיא השיאים

אם כל חג זה סוג של שיא מסוים אז פסח במלוא הדרו זה שיא השיאים

ולאחריו ישנה ירידה תלולה....כמובן לצורך עליה לקראת הפסח הבא.

כלומר כל השנה אני עסוקה או לקראת פסח או להירגע מהפסח.

בשנים האחרונות קיבלתי החלטה שבלי נדר ובעזרת ה' יתברך,

לא עוד!!!!!

החלטתי שאפסיק להיות עסוקה בפסח כל השנה ואקציב לעצמי זמן לתכנון ועשיה מחודש אדר.

כן, חודש וקצת זה בהחלט מספיק!

תתפלאו מה קרה לי ששיניתי את דעתי ואת דפוס המחשבה שלי, אז אגלה לכן.

הקשבתי לשיעורים של הרבנים שליט"א שמסבירים שאבק זה לא חמץ והילדים הם לא קורבן פסח,

וגם את המטבח אפשר לנקות בזמן קצר יחסית.

חייבת לציין שלקח לי מס' שנים להפנים את הרעיון.

 אני מגיעה מבית שכל גרגר אבק הוא בגדר חמץ גמור ומכאן אפשר להבין גם את האובססיה לניקיות לקראת הפסח.

הבנתי שאני עדיין חיה בסוג של עבדות, ושאני הקורבן העיקרי של חג הפסח וכל בני המשפחה פשוט סובלים אותי בשקט מהטירוף של הניקיונות ומהאי שקט שנילוה לכך.

זהו, אז לפני מס' שנים החלטתי שאני יוצאת בע"ה מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.

זימנתי את כל בני המשפחה לשיחה ושיתפתי אותם בשיא הכנות והרגישות על הקושי שלי בנוגע לחג הפסח, הניקיונות. ההכנות, קניות וכו', התייעצתי אתם ושאלתי מה דעתם ואיך הם יכולים לעזור לי כדי שלא אכרע תחת העומס.

אני רוצה להגיד לכן שהשיחה היתה מדהימה וגיליתי משפחה איכפתית ואוהבת שרק חיכתה לרגע שאסמוך עליהם ואתחיל להעביר אחריות.

ערכתי רשימה של מטלות, טבלה של תאריכים מה לעשות בכל יום.

הצעתי לכל אחד ואחת ליבחור מס' מטלות, תוך כדי הבטחה שאני לא מתערבת ולא מעירה,

לא לפני שהסברתי במדויק איך ראוי לנקות כדי שלחמץ לא יהיה " סיכוי " להישאר במחוזותינו.

גיליתי את חדות העשיה והעבודה בצוות, גיליתי כמה כייף ונכון ליסמוך ולהעביר אחריות.

ובעיקר למדתי שגם המשפחה יודעת לנקות לא פחות ממני ואולי אפילו יותר טוב ויותר מהר.

אני ממליצה בחום לכל אחת להשתמש בכלים של שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה כיון שזה מחולל פלאים וכולם יוצאים מורווחים.

הילדים מורווחים מהמשוב החם שהם מקבלים ומתחושת הערך שמתלוית לכך

ואני מורווחת מכך שעול גדול ירד מעל כתפיי ומהגילוי המסעיר שאני לא לבד.

הכייף הזה להגיע לשולחן הסדר זקופה, ערנית ומחוייכת לא יסולא בפז.

מאחלת לכן,

חג פסח כשר ושמח

ושנזכה כולנו לחירות אמיתית

ולגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן.

שלכן,

אורה כהן.