תפילין של ראש מכוונות כנגד המוח, הם מבטאים את האידיאלים הגדולים, את הרעיונות הנשגבים שבהם אנו מאמינים. לעומת זאת תפילין של יד מכוונות כנגד הזרוע, עולם המעשה וההוצאה אל הפועל. חז"ל דורשים מאתנו להימנע מכל הפסק שהוא בין תפילין של יד לתפילין של ראש, אסור לנו לנתק בין האידיאלים לעשייה, בין המחשבה למעשה. את כל הרעיונות הגדולים אנחנו חייבים לבטא במעשים.
מאוד נוח להאמין בכל הרעיונות ודרכי הפעולה החיוביות שדורשת המערכת הזוגית, השאלה הגדולה היא עד כמה אנחנו מוכנים להשקיע בשביל לתרגם אותם למעשים. זה ידרוש מאתנו הרבה הקרבה, הרבה מאוד אפילו, אבל בלי העשייה בפועל אין לכל אותם אמיתות נעימות שום ערך.
מוסר ההשכל של פרשת "ואתחנן" במישור הזוגי הוא פשוט מאוד: חייב להתקיים קשר הרמוני בין המחשבה לעשייה! מי שישכיל לשלב בין השניים יזכה בזוגיות ארוכה ומאושרת.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית ותיקה ובעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב.