>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


צו בראי הזוגיות


26/03/2015
"אין צו אלא לשון זירוז". מתי אנו זקוקים לזירוז? איך נגרום לזירוז עצמי בחיי הנישואין?


לעשות טובה לעצמי
אנו חיים בעולם תועלתי, כל הזמן רצים ומחפשים כיצד אפשר לתעל את העולם, לייצר, לבנות, לתכנן וכו'. מאחורי כל זה ניצבת תפיסה אגואיסטית ששמה לנגד עינינו מטרה אחת - לעזור לעצמנו, שיהיה לנו טוב יותר.
פרשתנו "צו" פותחת בלשון יוצאת דופן: "צו את בני ישראל"[1], ורש"י מסביר: אין צו אלא לשון זירוז. הפרשה פותחת בעיסוק בקורבן עולה. בדרך כלל הכהנים שעובדים בבית המקדש מקבלים חלק מהקורבן, אולם בקורבן עולה הכל עולה כליל על המזבח, הכהן לא מקבל שום דבר. בדיוק בגלל זה מדגישה התורה ומזהירה במיוחד: 'צו' - זירוז. באופן טבעי כאשר יש משהו שלא מספק לאדם שום טובת הנאה, ההתנהלות והמוטיבציה לעשות את המעשה נראים בהתאם. ולכן עוד לפני החיבור, ההסבר ותהליך ההבנה וההפנמה שיש כאן משהו גדול שצריך וכדאי להתחבר אליו, הקב"ה בוחר לטפל באותו רגש טבעי, אותו רגש שדוחק הצידה את כל מה שלא נוגע אלי.
פרשת שבוע - פרשת צו

גם בחיי הנישואין אנחנו יכולים למצוא דוגמאות רבות למצבים כאלו, חוסר החשק והחיוך הנעדר מעידים כאלף עדים איפה הרצון נמצא. אך מה נעשה ולנו אין מישהו שיכול לעמוד לידנו ובדרך קבע ללחוש באוזנינו: "צו, צו..."? פשוט מאוד, עלינו להקדים תרופה למכה, לשנות פאזה, אם נבין ונאמין שכשאני עושה משהו בשביל אשתי/בעלי אני קודם כל עוזר לעצמי, הרי שממילא לא נצטרך לקבל כל מיני תמריצים חיצוניים כאלה ואחרים מכל מיני גורמים, מבפנים נתמלא בחשק ובמרץ לפעול ולעשות, להיטיב ולפנק.

[1]ויקרא ו, ב
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית ותיקה ובעלת רשת משרדי השידוכים דו-לב.
טלפון: 03-6565000
 
רשימת התגובות  
הציטוט שגוי ואם כבר... - , 29/03/2015



אני











היקבע אדם אלוהים והימה קובעים אותי.
להמשילני כאחרון האלילים
המשליך יהבו אלי הבלים שכמותו,
אלי האש והבשרים .
להתברך ולהתבשם בריח ניחוחם
של החיים הנחרכים.
ואני כל כולי אש של אין סוף.
אבי אבות של השמשמות
שממני אישם וממני אורם
ואת הירח שמתי לי מנגד
כאספקלריה:
לריח ניחוחי שלי ביצירי כפיי בני האדם
שלפיכך גם קרוי יה-ריח.
שכל אימת שריחם של בני האדם יפה ושלם
הוא יפה ושלם כמותם.
וכל אימת שריחם הטוב הולך ופוחת,
הולך ופוחת גם הוא כמוהם .
וכך לא נחה דעתי עד שגזרתי עליהם:
שאש המזבח תוקד בו תמיד.
להראותם בחירתי
להריח בניחוחם
של סתם עצים

משה אהרון
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על צו בראי הזוגיות
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines