>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


לחוד וביחד


11/02/2015
לבד מצמית מול ביחד עוטף – שירה גלבר בטור חושף ומתמודד


איך אפשר להסביר את ה-לבד שנוצר
את השקט שניתן לחתוך בסכין שניה אחרי שהזאטוט האחרון עצם את עיניו ואת המלמול האינסופי לטובת חלום על פיות ומאגרי שוקולד אינסופיים
את הדממה העצומה שמשתררת שניה אחרי סעודת שבת שלהבדיל מסעודות ארוכות עמוסות אורחים לעייפה מסתיימת לה לפתע במהירות על קולית? את לילות השבת הארוכים והמנוטרלים מכל חברה?
את תחושת הבדידות שעוטפת כמו שמיכה שחורה שניה אחרי ניתוק השיחה האחרונה של היום, גם אם זה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, את המיטה הריקה, את כל המקום הריק הזה ואת ההד שעונה לברכת הלילה טוב שאני כל כך רגילה לומר כל לילה שניה אחרי הכירבול בשמיכה והתפחת הכרית?
איך אפשר להסביר את תחושת הריק גם בתוך חיבוק הכי חם ועוטף ומכיל שקיבלתי אי פעם?
את הבידוד העמוק שעבר לגור לי בבטן ולא משנה כמה אנשים ישבו וידברו סביבי, כמה רעש רקע יש, גם בתוך ההמולה הכי גדולה מרגישה לבד... בודדה..
אני יודעת שאני עלולה להשמע מפונקת ואנוכית. מרוכזת בעצמי ולא מסתפקת בכל הטוב שיש סביבי ולכן כל כך הרבה זמן נמנעתי מלכתוב את הטור הזה אבל גם לפחד הזה צריך לשים סוף. גם את המקום הזה אני רוצה לחשוף בראש ובראשונה בשמי ואח"כ בשם עוד כמה מקסימות שהבינו אותי יותר מכולם בזמן האחרון.
נשים שמסיבות שונות נשארו לבד אחרי מערכות יחסים ארוכות, חלקן סיימו אותם בפיצוץ ועדיין כמהות לביחד ולטוב שמגיע להן וחלקן כמוני, נשים שהיה להן טוב. שהוא עטף וחיבק והיה הכל ויום אחד הוא נעלם.
ישנן כאלו שלא שפר עליהן מזלם ויותר פשוט להן להסביר כמה הן לבד וכמה קשה להן והן חסרות וצריכות וישנן את אלו ששפר עליהן מזלן ואני אעבור עכשיו לדבר בשמי בלבד.
התברכתי ברשת מגן ענקית של חברים/ות ומשפחה שזמינה לי בלי סוף, בשעות לא שעות ובסיטואציות קשות מאד החל מלויה שבעה ושנה, דרך הריון ולידה וכן גם ברגעי משבר קטנים של יום פחות מוצלח בעבודה או סתם עוגה שצנחה בתנור. מוקפת ודאוגה בלי סוף.
אז איך אפשר להעז ולומר "אני לבד"?  "אני צריכה יחס וביחד" ו"יותר"? 
איך אפשר לומר "הסתכלתי עליכם תוך כדי ארוחה וראיתי את המבטים הקטנים וכמהתי" בלי להרחיק אתכם ממני? בלי שתרתעו ותתנהגו במלאכותיות יתר סביבי?
איך אפשר לומר שכ"כ כאב לי בבטן לצאת מהבית שלכם אחרי סעודת שבת ולחזור לחדר הדומם שלי בידיעה שיש יותר מזה שם בחוץ?
איך אפשר לומר שצפיתי בסרטון החתונה שלכם ורציתי את הביחד הזה בלי שתחשבו שאני מרוכזת בעצמי
איך אפשר לומר לך שלא דיברתי איתך כמה שעות /  ימים וכאבתי את השיחה שהיתה יכולה להיות. הייתי צריכה יותר ממה שנתת בלי להרגיש נצרכת מידי, תלותית מידי, עצובה מידי
וכאן במאמר מוסגר אני חייבת להסביר, הכאב שלי הוא לא ביקורת חס וחלילה. הוא כאב של חסר, הוא רצון להשלמה, בלי שום קשר למה שכן ספגתי מכם, לכמה שהרגשתי קשורה ושייכת ואהובה. אמנם לא סגרתי את כל פינות החוסר אבל היה לי טוב איתכם!! טוב מאד!! בדיוק מה שהייתי צריכה. המקום של החוסר היה מתעורר אם הייתי אתכם וגם אם לא.
 
בתחילה סיגלתי לעצמי בריחות מהעצב הזה.
משפטים של "אני לא צריכה. אני יכולה בלי. טוב לי ככה" אבל בפנים בלב ידעתי שעל עצמי אני לא יכולה לעבוד.
הטיפול הרגשי שעברתי הדליק לי מלא נורות. "את מדחיקה! יש לך פה צורך להרגיש חשובה למישהו, נצרכת, מוערכת, אהובה ואם לא תתני לזה מענה לא תוכלי לנשום בחופשיות"

והתחלתי לחפש את הפינות הקטנות של האושר שלי, את הביחד שימלא לי את החלל הכואב והריק הזה.
חיפשתי אותו בחוץ - המון חברות טובות מסביבי, המון שיחות טלפון שבסיומן שוב נשארתי לבד.
מדיות חברתיות מחבקות ומעניקות אבל בסופו של יום הרגשתי מכורה וחלולה, לא באמת מתקשרת עם אנשים והוירטואלי לא שיכך את הכאב העמוק.
חיפשתי אותו בבית - את הנסיכה הראשונה ג'וניור הפכתי לחברה הכי טובה שלי, התחלתי לדבר איתה יותר, לשתף אותה בכאבים קטנים, בשמחות גדולות. הקשר ביננו התעמק והתעצם והיו רגעים שהרגשתי שהנה מצאתי את הפתרון ואז... מספיק פרצוף קטנטון של מתבגרת או נושא כאוב שאי אפשר לדבר איתה עליו והלבד צף שוב. הצורך ביותר מאשר בת חברה.
אבל הכי חשוב חיפשתי אותו עמוק בתוכי וזה היה שווה!
למדתי לחבק ולאמץ אלי בחום את השקט ואת זמן האיכות שנשאר לי עם עצמי בתוך כל הביחד מסביב.
למדתי לכאוב בפחות דמעות, בפחות משברים מרסקים, להיות מודעת לכאב החד ולסיבה שלו ולא להשליך אותו על אחרים ולהרגיש לא אהובה או פחות אהובה אלא אהובה מאד אבל מרחוק. כל אחד והשגרה שלו, והיום יום העסוק והמטורף של כולנו, ובכל זאת אני זוכה להמון אהבה וחיבוקים וגם כשהם נשלחים מרחוק או לעיתים נדירות הם שם. שלי. איתי כל הזמן
למדתי שאני אף פעם לא לבד לגמרי, שתמיד מישהו הולך איתי, שבתוך כל הדמעות הרותחות וצרחות הבדידות תמיד יש לי חיבוק שמחכה, אולי אני לא רואה אותו במוחש, אולי הוא לא ורוד ומוחק בעיות בצורה שאני מצליחה לראות אבל אבא שבשמים תמיד מחבק ואני לא נטושה לגמרי.
בשבעה מישהי הסבירה לי בהדגמה מקסימה, לפעמים אנחנו צובטים את הלחי של הזאטוט התורן בכזו אהבה והתלהבות או מחבקים אותו חזק חזק במסירות אין קץ והוא? כואב לו והוא צורח ובוכה. ככה ריבונו של עולם. הוא אבא שלנו, אין לי שום ספק בזה, והוא אבא אוהב כל כך. הוא יודע מה הכי טוב לנו ולמה ואיך ולפעמים מנקודת המבט שלנו כילדים אנחנו לא יכולים להבין אותו, לפעמים אנחנו צורחים שכואב לנו ורע ושוכחים שהוא מחבק אותנו ואוהב אותנו כל כך. זה חיבוק!!!
ועוד שיעור חשוב מבחינתי למדתי. למדתי לעשות את הסוויץ' בראש ולהבין שהלבד הזה לא יהיה לנצח. שהחיים לא נגמרו ועוד נכונו לי ימים טובים ו"ביחד"ים בהמשך הדרך. הזכרתי לעצמי ואני עדיין מזכירה לעצמי יום יום, בלי הפסקה, להמשיך לקוות. לשחרר את הדאגה מה יהיה ולהרגיש עמוק בפנים שהביחד הזה שאני כל כך צריכה, שאני כל כך יודעת לתת ואוהבת עוד יחזור ויהיה ממלא ומשלים בדיוק למידותי וצרכיי.
כשהמצב מובן ומורגש כמצב ביניים, כסטנד ביי, כצעידה בדרך העולה, בדרך אל הטוב והנצרך (כל כך) הרבה יותר קל להתמודד עם האתגר, עם כאב הלב והבדידות הזו. ישנה מטרה מסויימת והדרך אליה – ארוכה ככל שתהיה, מאתגרת ומחשלת היא דרך!! היא ניתנת לשינוי ולא מצב סופי והכל אפשרי.
אז אני מודה. (שוב היא מודה זאתי? על מה היא מודה כל היום?)
אני מודה על הדרך המיוחדת שלי, על ימים שבהם אני מוקפת בביחד מכל מיני סוגים ועומקים שישנו ועל ימים מוצפים ברגעי בדידות שרק מחדדים בי כמה לא לקחת הכל כמובן מאליו וכמה להעריך את מה שהיה ויהיה – מודה על ההזדמנות ללמוד עוד לקח לחיים ועל כל מה שיש, מה שאין יבוא...
 
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על לחוד וביחד
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines