>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


קר בחוץ חם בפנים


07/01/2015
בטורה השבועי שירה גלבר מגייסת את הברכות שיש לה כדי לחמם אותה מהקור שבחוץ


אני חייבת להקדים
את הטור הזה אני כותבת עם דמעות בעיניים
לא עם אחת קטנה טקסית, לא עם מנין דמעות מוציאות ידי חובה. עם מפל של דמעות.
למה אני כותבת את הטור שלי עם דמעות? פשוט הגעתי לשניה האחרונה לפני שהיום הזה נגמר, לפני שלא אוכל להעלות את הטור שלי ביום רביעי – ואין מצב שאם יכולתי להעלות טור מבית החולים שניה אחרי לידה אני לא מעלה אותו היום סתם כי נעלבתי
אז למזלי אני מקלידה עיוור ואצליח לכתוב את הטור הזה בלי להצטרך מגבים אימתניים כדי לפלס את דרכי אל המקלדת אבל מראש אני מתנצלת אם אני לא הגיונית לגמרי, אם אני רגשנית מידי ואם אכאיב למישהו בהמשך, אני כואבת בעצמי.
את הטור הזה תכננתי לכתוב כל כך אחרת.
השמש עוד זרחה לי בלב כששאלתי את בכורתי המדהימה: "תגידי, על מה נראה לך כדאי לי לכתוב את הטור היום?" והתשובה הספונטנית שקיבלתי היתה "תכתבי על זה שקר בחוץ אבל חם בפנים, על כמה שלמרות שקשה לנו אנחנו עדיין שמחים, עדיין מנסים שוב, לא מתייאשים" והשמש שצלתה לי את הלב היתה שווה את הכל. את כל אותם הלילות חסרי השינה ומלאי הדאגה על מה יהיה, על איך אצליח לגדל את הילדים שלי בריאים בגופם ובנפשם. את כל הרגעים המשתקים מרוב פחד לפני צעדים קשים אך נכונים שהייתי צריכה לעשות. את הכל!!
כבר תכננתי לספר לכם כמה אנחנו באמת לא מאבדים את התקווה, כמה הצחוק הוא גורם מהותי בחיינו, כמה זה אמנם קשה אבל מפרספקטיבה של זמן זה מתגמל.
כמנהגי כל יום נכנסתי לחניה של הבית, הורדתי את הילדים ופניתי להחנות את הרכב.
בחניה שלנו חיכה לי מישהו ופיו מלא טענות כרימון, גידופים ושפה לא נחמדה.
מה שהיה לו בעיקר לומר היה המון האשמות על שלומי, על איזשהו עניין שהוא חושב שהיה לו יד בו והסתדר לא לטובתו.

הוא דיבר בצורה נוראית על האיש שהיה לי שכל מה שהוא עשה ורצה היה שיהיה לי / לנו טוב. על חמד של בחור שלא יכל לפגוע באיש, על שלומי שהקדיש שעות לפעילות חסד מכל מיני סוגים – על חלקן אני יודעת ועל חלקן שומעת רק עכשיו לאחר שנפטר. והוא לא חסך.
גם כשפניתי בנימוס ועניתי לו שאני לא פקטור בעניין, שהלוואי והייתי יכולה לעזור לו, גם כשביקשתי מאד – על גבול התחנונים, שלא ידבר סרה במישהו שנפטר הוא לא הפסיק. פשוט עמד שם וצלף בי את מילותיו הנוראיות ורק כשסיים לומר הכל, כשראה אותי לא נושמת ונחנקת בדמעות רק אז הסתובב והלך, לא לפני שדרש שאדאג לסדר לו את מבוקשו.
עליתי הביתה, חלצתי נעליים ועוד הצלחתי למשוך את השמיכה מעל הראש לפני שהבכי שצף והרטיב את כולי.
לא יכולתי לבכי, גם לא לקטנטונת שבאה ושאלה אותי למה אני בוכה, רק אמרתי שאני עצובה, חיבקתי אותה כמו שרציתי שיחבקו אותי באותה השניה והמשכתי לבכות.
אז נכון, עכשיו אני בוכה קצת פחות. משתלטת על הדמעות ועל הסערה וכותבת, כי זו התרפיה שלי, כי לשתף רק בטוב זה יותר מידי סיפורי אגדות, כי יש גם רגעים קטנים אבל לא יכולה להתעלם מזה שיש פה גם שיעור לעצמי
 
לפני כמה דקות הכל היה טוב ויפה, סיסמאות של "קר בחוץ וחם בפנים" הציפו לי את הלב באושר ועכשיו כשקשה זהו? זה לא תופס?
נכון שעבר זמן מהכאב האחרון, מהחושך האחרון, אבל זה לא תיאורטי בלבד אצלי!
כמעט שכחתי את הדרך הקשה למטרה החשובה הזו, את המחיר של ההישג הזה.
כל פעם זו עבודה קשה לגרש את החושך הזה, את הסיבות שיפילו אותנו, את הקשיים ולהתרכז בטוב שישנו, בדרך שלנו ובמטרה. זה אף פעם לא ורוד וקל כמו שמספרים לנו. כמו שזה כתוב במדריכי החיים הטובים.
זו עבודת נמלים, צעד קטנטון ועוד אחד ועוד אחד עד אשר מגיעים ליעד. ולפעמים בא כח ענק, פי מיליון מגודלי, מגודלה של נמלונת עמלנית קטנה, והוא מסיט מהדרך, לפעמים גם פוגע בנמלה פיזית, משתק לה רגל, כוחות שהיו כבר אינם, ואז מגייסים את כל הכוחות שישנם, את המשאבים שנשארים ובכח חוזרים לדרך, לכיוון המטרה.
 
אז הנה אני, מנגבת את הדמעות ומתרכזת בהמשך הדרך, סופרת את הברכות שלי – את הילדונת המהממת שיושבת לצידי, מדגדגת אותי  ומעודדת "אמא, אל תהיי עצובה, אני אוהבת אותך", את הטור מדהים הזה – זה שקוראים וקוראות שלי אומרים לי לא פעם שמרים אותם מהקושי והעצב של היום יום, היום הטור הזה הוא הברכה שלי, הוא מרים אותי מהעצב ולהמשיך הלאה
וזו בדיוק הדרך, אף אחד לא הבטיח שהיא תהיה מרופדת בעלי ורדים ובניחוחות של שושנים.
היא קשה ודוקרנית לעיתים אבל הידיעה שכל ורד מביא איתו קוצים בהחלט מעודדת. התזכורת העצמית שיש טוב, שקר בחוץ אבל אצלינו יש אי קטן של טוב וחום, שהילדה המדהימה שלי יודעת את זה ושהצלחתי בדרך הקשה הזו בהחלט מחממים את הלב ונותנים כח להמשיך, להתרומם שוב ובלי לדאוג מהנפילה הבאה להמשיך, להתקדם, לתת לחום להתפשט ולאמונה שיהיה בסדר לעזור לי ולהתקדם.
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על קר בחוץ חם בפנים
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines