>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


שליחות ובשורה לישראל


05/12/2014
ממה פחד יעקב? מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות? כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?


שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
פרשה זו פותחת  בשליחת המלאכים על ידי יעקב אל עשיו אחיו ומצווה עליהם  להגיד:
"...עם- לבן גרתי ואֵחַר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעינך" [בראשית  ל"ב, ה-ו]
תשובת המלאכים אל יעקב: כי הוא בא  לקראתו עם ארבע מאות איש,
תגובת יעקב: "ויירא יעקב מאד.. "
יעקב מתכונן באמצעות שלוש דרכים:
דורון, תפילה ומלחמה.
במסגרת ההכנות למלחמה הוא מחלק את  המחנה שלו לשתי קבוצות, ובלילה הוא מעביר את משפחתו במעבר יבוק, נשאר לבדו ונאבק עם מלאכו של עשיו "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר"
בתום ההכנות והמאבק עם המלאך, מתקיימת הפגישה בין יעקב  ועשיו .
השאלות הן:
א] ממה פחד יעקב?
ב] מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות?
ג] כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?
ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו במעבר יבוק/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד] 
ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו במעבר יבוק/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]
"ויקם בלילה הוא וייקח את- שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק" [בראשית ל" כ"ג]
יעקב ופחדיו.
רש"י אומר: כי מכפל הלשון-"וירא.. ויצר"- ניתן ללמוד כי חששו של יעקב היה כפול: הוא פחד שמא ייהרג הוא ומשפחתו, או שמא יהרוג הוא את עשיו וארבע מאות איש שליוו אותו .
ה"כלי יקר" מסביר: כי יעקב ידע שאין מתחנפים לרשעים, כפי שנאמר  בגמרא: "אמר רבי אלעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו.."[סוטה מ"א, ע"ב] יעקב חש שהוא נהג בחנופה כלפי עשיו על ידי שאמר: "כה אמר עבדך יעקב" ועוד כינה  אותו בשם: "אדוני" יעקב הבין כי החנופה אל הרשעים גורמת לנפילה בידיהם, לכן נאמר שהוא פחד. יעקב ידע שיש לו זכויות רבות, מכל מקום חשש שינכו לו מזכויותיו על ידי זה שינצל מעשיו אחיו.
פירוש נוסף שמביא ה"כלי יקר": יש אומרים: שיעקב פחד שמא ייהרג על ידי עשיו והיה גם מיצר על מות אביו-יצחק, לפי שנזכר בתוכנית עשיו: "ויאמר  בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" [בראשית   כ"ז, מ"א] לפיכך חשש שאביו נפטר ולכן עשיו הולך לממש את התוכנית להרוג אותו [כך מסיק בספר תולדות יצחק] ועל כן חשש לחייו כעת.
רבינו בחיי אומר: כי יעקב לא נתיירא על עצמו –שהרי ה' כבר הבטיח לו: "הנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך.."[שם, כ"ח, ט"ו] אלא  הוא חשש לחיי ילדיו ומשפחתו, לכן נאמר : "ויחץ את הילדים" ובנוסף נאמר: "פן יבוא והכני אם על בנים"
הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה על יעקב ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.
הרמב"ן אומר : כי נראה שעשיו לא קיבל  את המלאכים בצורה מכובדת ואפשר שלא נתן להם אפשרות גישה אליו, שהרי אין הכתוב מתאר מה עשיו ענה למלאכים, אלא המלאכים ספרו ליעקב כי תשובה לא קיבלו ממנו, אבל הוא הולך לקראתו עם ארבע מאות איש וזו בהחלט סיבה מוצדקת לפחדו של יצחק.
המלאך נאבק ביעקב.

המלאך מנסה לנצח את יעקב ,אך התוצאה הסופית: המלאך יוצא מנוצח ואילו יעקב אומנם זוכה לברכה ,אך נפגע בירכו ומכאן נוצר האיסור לאכול את גיד הנשה.
לפי הפשט: יש כאן רמז ליעקב: ששום כוח בעולם לא יוכל לסכל את התוכנית האלוקית בדבר בניית בית ישראל והתרחבותו-לעתיד לבוא.
לפי רש"י: מטרת האבקות בין המלאך ליעקב, המלאך- הוא שרו של עשיו ויעקב אינו משחררו עד שיודה במו פיו על הברכות שנתברך מפי יצחק האב.
הזוהר מדגיש רעיון זה ואומר: כי מהמילה:"ברכתני"-שהיא בלשון עבר ולא:"תברכני" שהיא לשון עתיד- לומדים כי הכוונה לברכות שניתנו בעבר על ידי אביהם.
הרשב"ם אומר: תפקיד המלאך היה לעכב את יעקב שלא יברח מפני פגישתו עם עשיו, אלא יבטח בה' שהרי יעקב ניסה לברוח בלילה כאשר העביר את משפחתו  דרך מעבר יבוק.
על ידי שהמלאך פגע בירכו, מנע ממנו לנוס והדבר היווה עונש על כך שלא בטח  בה' שיגן עליו מפני עשיו.
חז"ל אומרים: כי זהו מאבק סמלי בין יעקב לעשיו גם לדורות הבאים  ומדגישים: "שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד"
הרשב"א פירש: אבק הרגלים מסמל  תופעה נבואית לגבי הדורות הבאים, וחז"ל אומרים כי המלאך היה שרו של עשיו בכך יש רמז ליעקב –כי בניו יאבקו עם בני עשיו עד לגאולה העתידית כמו שכתוב: "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".
ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק במלאך/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק במלאך/ ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]
"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר." [בראשית ל"ב, כ"ה]
הרמב"ן מוסיף ואומר: כי במשך ההיסטוריה יהיו תקופות קשות של שמד-בהם יעלה בידו של עשיו לערער את שלוותם וביטחונם של ישראל - עד כדי פגיעה  בזרע יעקב הצדיקים והטהורים.
אך למרות זאת התוצאה הסופית: "ויבוא יעקב שלם" ליעקב מתברר, כי מלאך זה מקיים שליחות- לברך את יעקב ולנבא את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים לעם ישראל.
אברבנאל מפרש בצורה דומה, אלא הוא מתייחס למילים: "עד עלות השחר"- והכוונה שיעקב והדורות אחריו יסבלו מפני עשיו עד בוא הגאולה, "ויגע בכף רגלו" מילים אלה מוכיחות את הסבל שעם ישראל יסבול מעשיו ומבניו הבאים אחריו ,אך בוא יבוא יום הניצחון ועשיו יודה על הברכות שנועדו ליעקב ויקבל את מרותו הרוחנית, וצליעתו של יעקב מרמזת על הצרות והגלויות עד לזריחה.
פגישתם של יעקב ועשיו.
כאשר יעקב  הולך בראש השיירה שלו ומבחין בעשיו וארבע מאות אנשיו, הוא שם את השפחות ואת ילדיהן בראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ויוסף בסוף,
לפי דברי רש"י: יעקב  העמיד את החביבים בסוף השיירה כדי שחס ושלום לא יפגעו.
 והוא צעד בראש הקבוצה ,שמא יבוא אותו עשיו כאויב ויעקב יהיה מוכן למסור נפשו למען ביטחון משפחתו וזוהי אצילות  נפש ממש. עשיו מחבק  ומנשק את יעקב ,מתוך כך שנכמרו רחמיו כשראה שאחיו משתחווה לו פעמים רבות.
אך  המילה: "וישקהו" מנוקדת בניקוד מעל המילה ,הבא  למעט ממשמעות המילה ולכן יש החולקים   בברייתא דספרי [פרשת בהעלותך]: ניקוד זה בא למעט ולהגיד שגם כאשר עשיו היה מנשק את יעקב, כלפי פנים הוא המשיך לשונאו והכל נעשה מתוך צביעות.  ויש חולקים ומביאים את דברי רבי שמעון בר יוחאי: כי לפי פשוטו ניתן להבין שאכן לא נישק את יעקב בכל ליבו, שהרי ידוע, שעשיו שונא ליעקב., אלא שהניקוד בא למעט  ממשמעות השנאה לפי  שבאותו רגע היה מרחם על יעקב ונשקו בכל ליבו.
בסופו של דבר, נפרדו דרכיהם של שני האחים: "וישב  ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה.." [שם ל"ג, ט"ז-י"ז]
ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]
"וירץ  עשיו לקראתו ויחבקהו וייפול על צוואריו וישקהו ויבכו" [בראשית  ל"ג, ד]
רש"י  מדייק וטוען : כי בפרידה לא הוזכרו ארבע מאות האיש שהתלוו לעשיו, לפי שכולם נשמטו, אחד, אחד מפאת כבודו של יעקב.
ובזכות עזיבתם את עשיו, בתקופת דוד המלך קיבלו על כך שכר, שנאמר:" ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע  מאות איש"[שמואל-א ל,י"ז]
שבזכות עזיבתם את עשיו, הקב"ה השאיר להם שריד ופליט כמספר הזה, במלחמת דוד בעמלק.[ב"ר]
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי: מלאכו של עשיו מבצע שליחות נבואית בה הוא  רומז. שעם ישראל לדורותיו יעבור תקופות קשות של תלאות, גלויות ושמד  - עד  שיאיר השחר, היינו עד בוא הגאולה המיוחלת אשר מתבטאת במילים: "עד עלות השחר".
 
 
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על שליחות ובשורה לישראל
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines