>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » הורוּת ואמהוּת


הרגלי שינה


23/11/2014
הילדה לא רוצה לישון! איך נוכל להרגיל את הילדה ללכת לישון במיטה שלה, בזמן, עם הרגלי שינה נכונים?


שאלה:
הילדה שלי בת שנתיים, כשהיתה בת שנה נולדה בתנו השניה, עד הלידה הצלחנו להרגיל את הגדולה לישון במיטה שלה מאז הלידה היתה מן קנאה שהתינוקת ישנה אצלינו בחדר והיא לא.. ובגלל העניין שגם היא עדיין קטנה הנחנו לה לישון איתנו ומאז עברה שנה והקטנה ישנה בחדר משלה לבד והגדולה לא מוכנה לעזוב את המיטה שלנו אחרי שהיא נרדמת אנחנו מעבירים אותה למיטה שלה והיא מתעוררת כעבור חצי שעה בצעקות וכדי שהיא לא תעיר גם את הקטנה אנחנו שוב לוקחים אלינו ושוב פעם אותו סיפור היא נרדמת אנחנו מחזירים עד שמגיעה העייפות שלנו ואז אנחנו כבר משאירים אותה אצלינו אני לא יודעת מה לעשות כדי להרגיל אותה למיטה שלה ולרעיון שיש לה מיטה שלה בחדר שלה יחד עם אחותה הקטנה - יש לציין שניסינו להשאיר אותה במיטה גם כשהיא בוכה רק שהילדה סיגלה לעצמה מנהג של בכי היסטרי כשלאחריו מגיעות הקאות...
מה עושים??
הרגלי שינה - אורה כהן
תשובה!
שלום לך א' יקרה!
אני מאוד מבינה את הקושי שלך ואת התסכול, אכן לא פשוט להתמודד מדי ערב עם ילדה שמסרבת להירדם במיטתה אלא רק במיטת הוריה.
ברשותך, אני רוצה להרחיב קצת ולדבר על מה שעובר על בתך כאשר מצטרפת למשפחה אחות, בעיקר כשהיא הבכורה מבין השתיים.
בת בכורה (וכמובן גם בן בכור) היא זאת שבזכותה הפכתם מזוג נשוי להורים ובודאי כל מה שעשתה, חייכה, דיברה, שן ראשונה, צעדים ראשונים ועוד... זיכה אותה בהרבה תשומת לב, התפעלות ושמחה מצידכם ואולי גם מצד הסבא והסבתא ובצדק (תקני אותי אם אני טועה).
הבת הראשונה היא כמו נס עבורנו וכל פעולה שלה מעוררת אצלנו תגובות מעין אלה ועבורנו היא סוג של כוכבת.
להרגיש כוכבת זוהי תחושה נפלאה וישנם גם רווחים רגשיים.
כאשר נולדת הבת השניה, באופן טבעי המקום של הבת הבכורה מצטמצם, היא נאלצת להיפרד ממקום ה"כוכבת ", ההורים כבר לא רק שלה והיא מוצאת את עצמה חולקת את תשומת לב הוריה ואת אהבתם עם אחותה.
מבחינתה, יש כאן הרעת תנאים ואולי גם הפרת חוזה בלתי כתוב וזוהי חוויה די קשה לילדה צעירה כ"כ ועל כך היא מוחה.
בתך רוצה שהתנאים הקודמים יישארו כפי שהיו, לא כ"כ נוח לה במקום החדש ואולי קצת צפוף ועצוב.
כאשר הורה יודע מה עובר על בתו, לדעתי כל ההסתכלות משתנה ואנחנו מגיבים אחרת ומבינים שבעצם אנחנו אמורים לעזור לבתנו להסתגל למציאות החדשה בבית.
אז לשאלתך, מה עושים? ראשית, נעזור לבתנו להרגיש את הייחודיות שקיימת בה. בכל אדם ישנו משהו ייחודי שמאפיין אותו וקיים רק בו ותפקידנו כהורים לזהות את הייחודיות הזאת ולשקף לילדנו.
הזיהוי והשיקוף יוצרים תחושת ערך והעצמה והכרה בייחודיות ובנבדלות מאחותה.

מעבר לזה נאפשר לה להרגיש את תחושת השייכות, נשתף את בתנו (עד כמה שניתן) בעזרה ובטיפול באחותה, נעזור לה להרגיש תורמת ומועילה ועד כמה העזרה שלה משמעותית עבורנו.
אפשר ליזום סיטואציות שמאפשרות לה להיות שותפה בעזרה וכמובן שלא נחסוך באהבה (זה לא פינוק). כאשר בתכם תרגיש טוב במקומה החדש, לא תרגיש מאויימת ואינה צריכה להילחם על מקומה.
ישנה הסתברות גבוהה שתהיה מוכנה יותר לשתף פעולה ולכם ההורים יהיה קל יותר להציב גבולות.
בהקשר לשינה, קחי קצת אוויר ואורך רוח, כי אחרי שנה שבתך יישנה במיטת ההורים לא יהיה לה קל להירדם במיטתה.
כאם אחראית שיודעת את תפקידה, תעזרי לה במעבר מתוך הבנה ברורה שכל אחד אמור לישון בחדרו ובמיטתו ולטובתו. זהו גבול שהורה אמור להציב לילדיו ואם הגבול יהיה ברור לנו כהורים, המסר יעבור באופן ברור גם לילדנו. מה גם ששינה במיטת הורים בקביעות יוצרת תלות רגשית ואת זה אנחנו ממש לא רוצים . חשוב שבתך תתרגל להרדים את עצמה (מעבר לזה שמגיע להורים מקום אינטימי ששיך רק להם). רצוי מאוד שלקראת זמן השינה תיצרי בבית אווירה של שינה כלומר, קצת לעמעם את האורות ואם הרדיו או הטלויזיה דלוקים ננמיך את הווליום.
תלווי את ביתך למיטה ואפילו תהיי אתה בחדר רבע שעה בערך . תשאלי את בתך מה היא רוצה שתעשו יחד לפני השינה, תציעי לה ותאפשרי לה לבחור, אולי היא רוצה שתספרי לה ספור, אולי שתשירי לה ואולי היא רוצה שתשכבי לידה כמה דקות.
כדי לרכך את המעבר למיטתה, תשאלי אותה אם היא רוצה לקחת בובה, דובי או צעצוע אחר כדי שיהיה לה נעים במיטה, לשאול אותה אם היא רוצה שהחדר יהיה מואר מעט או כל רעיון אחר שאת חושבת לנכון, חשוב לסיים בחיבוק ונשיקה לומר לה לילה טוב ושבבוקר תתראו ושוב תקבל חיבוק ונשיקה, חשוב שנדע שהכניסה למיטה והשינה מהווים מעבר ופרידה מהאקטיביות של היום ופרידה מההורים ולכן חשוב לסיים עם מסר אופטימי, שאחרי פרידה ומעבר מחכה לנו משהו טוב ויש כאן גם מסר לחיים לגבי מעברים ופרידות כיון שלאורך חיינו אנו חווים כל הזמן מעברים ופרידות.
כאשר הטקסים מסתיימים, קבלי החלטה, שלטובת בתך את תהיי עקבית.
אם בתך בוכה תאמרי לה ממרחק מטרים ספורים ובקול רגוע ונחוש ש "אמא בבית ועכשיו ישנים".
אם היא רוצה לשתות שימי לידה בקבוק שתיה מבלי להוסיף מילה, אם היא רוצה לשרותים, קחי אותה לשירותים בלי חיבוקים ונשיקות וכשהיא מסיימת - החזירי אותה למיטה ואמרי לה ברוגע: "עכשיו ישנים".
גם אם היא מקיאה - נקי אותה, תני לה לשתות והחזירי אותה למיטה תוך כדי אמירה ש"עכשיו ישנים".
לא נרבה במילים ולא נחזור על הטקסים וזאת כדי שלא יהיו לה רווחים ועוד כמה רגעי חסד עם אמא כאשר היא בוכה, מקיאה או רוצה לשתות.
בתך לא תוותר בקלות וייתכן מאוד שהיא תמצא עוד סיבות יצירתיות כדי לצאת מהמיטה. מה שנדרש ממך זה הרבה סבלנות, אורך רוח, עקביות ובעיקר אמונה בכך שאת עושה את הדבר הנכון לטובת בתך.
 
בהצלחה רבה.
 
אורה כהן, מנחת הורים וזוגיות
0546-280744
 
השאלה התפרסמה באתר רשת קהילה ופנאי חולון
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על הרגלי שינה
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines