>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


חתומה ומחבקת בדמעות


19/11/2014
בטורה השבועי שירה גלבר מחזקת מרחוק את נשות הקדושים הנספים


לכאורה יש לי כל כך הרבה על מה לכתוב השבוע את הטור, המילים שוצפות וגועשות בתוכי ואני טובעת בלי יכולת להרים את הראש אבל למקד את זה לפסקה נורמלית מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית היום.
ברקע אני שומעת את הקדישים של הילדים הקטנים בלוויות שנערכו לפני כמה שעות. נשמות שלא טעמו טעם חטא, ילדים קטנים שעוד לא הספיקו לראות את אבא בבוקר והנה הוא איננו, אישה שחיכתה לשקית החלב שתגיע יחד עם הבעל לאחר התפילה ולא היתה מסוגלת לשתות ולו טיפת מים בהמשכו של הבוקר הנוראי הזה.
לשניה, מיד עם השמע השמועות הנוראיות, נתתי ללב שלי חופש לרוץ, המחשבה על עוד מישהי שחווה עכשיו אובדן פתאומי כל כך של בן זוג ולא משנה מהם הנסיבות, בת כמה היא או כמה ילדים יש או אין בבית שיתקה אותי.
החרדה הזו בשבילה, כל אותם החלומות שהיו לה, כל השאיפות והצרכים ופתאום הכל נקטע, החיים נפסקים, מעכשיו זה לא חיים אחרים אלא חיים חדשים. מציאות של יש מאין, צרכים עצומים ושונים מלווים בחוסר, באי וודאות, בצורך ובאין אונים. החיבוק הענק שרציתי לחבק כל אחת ואחת מהן, בדיוק בשניה הזו, לפני שהיא יוצאת למסע המפרך הזה, אל הלא נודע, רק חיבוק.
הלווית הקדושים שנרצחו
אין מילים שאפשר לומר כדי לנחם אישה באבדנה. אין שום הבטחות שאפשר לתת, המציאות מפתיעה אחרי כאלו מצבים והיא תמשיך ותפתיע. המקומות שמגיעים אליהם אחרי כזו תחתית הם קיצוניים, מעל ומעבר לכל דמיון. אז רק חיבוק. לחבק חזק חזק ולהבטיח, להבטיח שהכוחות יהיו שם. הם יבואו בתוך כל העצב, מתוך כל ההסטריה, הם שם ורק צריך לחפש ולהשתמש בהם.
אחרי ששלומי נפטר מצאתי את עצמי מנחמת אבלים והמון.  פתאום הבנתי כמה חסד יש בנחמה הזו, בביקור הזה.
אם כשמבקרים חולה לוקחים אחד חלקי שישים מהחולי אז בניחום אבלים קל וחומר.
הרגשתי שעם כל ההארות שבאו תוך כדי השבעה, עם כל החיזוקים שקיבלתי ועם כל התובנות שהיו בי אז יש בי איך לחזק ולעודד.
היום אני מבינה עד כמה הכוחות והחיזוקים שהיו לי אז הם לא מובנים מאליהם, כמה חסד יש בהם.
אחרי אובדן פתאומי שכזה, בהריון, עם כל כך המון לטפל ולעשות מצאתי את עצמי מבקרת פה ומחזקת שם, מעודדת את הזו ומספרת להיא כמה ה' גדול וכמה הוא מרחם ומכין רפואות מדוייקות ומיוחדות לכל פצע ולכל מכה.
הייתי ווק מטפלון.
הצלחתי להכיל צער בכמויות עצומות ולא רק את שלי, לקחתי על עצמי את החלקי שישים של כל כך הרבה נשים מדהימות שאיבדו יקירים בכל מיני נסיבות. הכלתי אבל הצער החליק ממני, לא הטביע אותי בתוכו, נשטף ממני והדבר היחיד שנשאר טבוע באי מי היה הכוחות שהשארתי אצל אחרות, חס וחלילה לא צלקות בי.
והיום?
היום אני חושבת על הנשים הנבחרות האלו, אלו שזכו להיות נשים של הרוגי מלכות, העזר שכנגד של צדיקים שנהרגו על קידוש ה' ואני תוהה לעצמי איך היו לי כוחות אז, למה היום אני כל כך שוקעת ונשברת.

האם זה האופן המזעזע בו הם נרצחו? האם זה הזמן שנתן בי את אותותיו, הדרך המפרכת בה הלכתי והשובע בבשורות רעות שידעתי? האם אני נוטה לעשות לעצמי הנחות עכשיו? הפכתי לפייטרית פחות?
מניחה שאם הייתי מציפה את השאלה הזו בסביבה הקרובה שלי הייתי מקבלת מגוון רחב של תשובות, החל מ"את ערב אירוע, את עסוקה עד מעל הראש, אמאבא מתפקדת בסופר ספיד ולא נדרשת בכלל" ועד "את הפקעלה שלך את סוחבת בלי להתלונן אבל את בנאדם. שמרי על עצמך, תניחי לעצמך עם הרף הגבוה הזה שאת מציבה לך ותשמרי את הכוחות לגוזלים שלך... לעדר הקטן שלך, אין להם מישהי מלבדך"
שמעתי אותם אומרים את זה על נסיבות הרבה יותר קלות אז על כאלו? בטוח
ואולי לכן אני לא שואלת?
אולי מתוך הכרה ביכולות שלי, ברף הגבוה שאני מציבה לעצמי אני לא מוכנה לשמוע כאלו תשובות?
 
היום ישבתי עם מישהי ודיברנו על התפקוד של אישה במצבי מול התפקוד של אישה רגילה, של שירה של פעם, "אשתו של" ו"החצי".
היא שאלה אותי על משהו אם הייתי עושה את זה פעם כמו שאני עושה את זה היום. האם הייתי דורשת מעצמי אז את מה שאני לא מניחה לעצמי לשחרר ולא מוותרת לעצמי היום.
ברגע של כנות התשובה היא לא.
היום אני צריכה לעשות באקסטרה, לא לעגל אף פינה ואפילו לעשות מעל ומעבר
להוכיח לאחרים? לא בטוחה, בעיקר להוכיח לעצמי. להראות לעצמי שוב ושוב שאני יכולה. שאני מסוגלת. לשמור על עצמי הכי רחוק שאפשר מהגדרות כדי שחס וחלילה לא אפול.
אני יודעת שזה הדבר היחיד ששמר אותי שפויה, גם במחיר הקשה של ההתמודדות האין סופית, של הקושי, של שעות שינה מועטות, חוסר שלווה וכוחות פיזיים וכן, גם חסרון כיס. אבל רק ככה, בשלמות, שרדתי את התופת של ההתחלה ואני מצליחה להמשיך ולסחוב.
ולכן.. רק לכן אני כל כך כמהה לחבק כל אחת ואחת מהנשים המיוחדות האלו בתחילת דרכן.
לספר להן בתוך כל הטראומה והקושי שזה אפשרי, שיש להן את הכח. שגם אם הן לא יודעות את הסיסמה של הכספומט או איפה הבעל היקר שלהן היה קונה את החלות לשבת, שגם אם הן לא בטוחות מה יהיה עם האבות ובנים בשבת מעכשיו או למרבה הצער הן לא מצליחות להבין איך הן תשרודנה את הקדישים יום יום, את גידול הילדים לבד, את חתונות הנכדים ואת מסיבת החנוכה הקרובה בלי הדלקת הנרות של הקדוש שלהן – אני רוצה ללחוש להן בשקט שכן, זה אפשרי. כל בוקר בפני עצמו, כל אתגר קטן כגדול מתחיל בצעד אחד, שרק תיקחנה את הצעד הראשון והקב"ה שם. מחכה להן, יחד עם הפקדון המדהים שלו שהן החזירו לידיו, מוכן לעזור להן ורק רוצה להעניק להן את כל הדאגה והעזרה שאפילו הן לא מסוגלות לחלום עליה.
בשבעה אצלינו כשתהיתי איך? איך אצליח לגדל את הילדים שלנו, הוא הרי היה כל כך מהותי וחשוב בתהליך הגידול שלהם ענה לי אחד המנחמים "3 שותפים באדם, אביו אמו והקב"ה, ויחד הם מגדלים אותו, כשהוא לומד ללכת אמא שומרת ומנשקת אחרי כל נפילה, כשהוא לומד לרכב על אופניים אבא שם לשמור שלא יפול מחוסר שווי משקל וכשהוא יוצא מהבית, הולך לישיבה, הקב"ה שם לשמור ולרפד, לדאוג במקום שאבא ואמא קצת יותר רחוקים. אבל מה קורה כשאבא נקטף מוקדם? או אז הקב"ה נכנס לפעולה, לוקח את המקום של אבא, דואג ומטפל ביתומים ובאלמנה באקסטרה ומי יכול לדאוג לנו טוב יותר מאשר הקב"ה???"
אז את זה הייתי לוחשת לכל אחת ואחת מהן.
יחד עם החיבוק הענק. יחד עם ההוכחה המהלכת שאני, עם כל הניסים הקטנים שמלווים אותי על כל צעד ושעל. יחד עם המילים שלא יאמרו, עם ההבנות שאי אפשר להסביר ועם המון המון כוחות. כי כשנותנים את הכוחות המיוחדים האלו זה כמו נר, זה נהנה וזה אינו חסר.
שנשמע בשורות טובות ורק בשמחות!
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על חתומה ומחבקת בדמעות
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines