>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


חתום בדמעות


01/10/2014
מחסום כתיבה רגע לפני יום כיפור הביא את שירה גלבר חסרת מילים ונשימה לנקות את מצפונה האמהי


מחסום כתיבה
יושבת מול המחשב, כותבת מילים, התחלות, חצי פסקה נכתבת ונמחקת, שום מילה לא מתיישבת לי טוב על המסך. קפואה ועצורה, מרוקנת.
וזה לא שלא היו רגשות השבוע, זה לא שלא פגשתי אנשים מעניינים, שלא היו שיחות מעניינות, שלא היו רגעים גבוהים מאד ונמוכים מידי.
היו כאלו ובשפע
אבל מה מעניינת אתכם שיחת טלפון באמצע היום עם מכר ישן של שלומי שהתקשר אלי לנייד וחיפש אותו ושמע רק עכשיו שהוא נפטר? כלום ההרגשה המשתקת שהיתה לי בשניה שניתקתי את השיחה ולא ידעתי איך לעכל ששנה וחודשיים אחרי אני עוד מספרת את הסיפור שלנו למישהו שלא שמע, שלא הכיר, ההרגשה הכואבת בדיוק אותו דבר כמו שזה היה בשעת מעשה יכולה להתבטא לי פה במילים?
כלום הפעם הראשונה של עוד כמה דברים חדשים שעשיתי השבוע והציפו אותי באושר וגאווה שאני יכולה ומסוגלת יכולים לגעת בכם כמו שהם נוגעים בי? האם הם מצדיקים את הזמן שלכם?
חתום בדמעות - מורשת נשים - שירה גלבר
אז בא לי לשתוק.
לצרוח בלי מילים.
אתם הרי מכירים אותי כל כך טוב, את כל צפונות ליבי שטחתי בטורים שלי בלי למצמץ, בלי לצנזר לכם, ישר מהלב, אז אולי תבינו? אולי תרגישו את הכאוס המציף עכשיו ותצליחו לעבד את זה למילים?
הימים הנוראים ממש נוראים לי, משתקים אותי בכל מובן אפשרי, לא רק מילולי.
המנעד הרחב של הרגשות, בקשות הסליחה המרובות שצפות והצורך לסגור את כל הפינות האלו עכשיו, אתמול, דחוף לפני יום כיפור.

המחשבה על הדין המתקרב, על החתימה הטובה שאני כל כך שואפת לה, על השנה החדשה שנפתחה זה עתה ומי יודע מה היא טומנת בחובה. אילו קרבות? אילו הצלחות? מי יודע מה מחכה לנו מעבר לשבוע, לשעה הקרובה?
הידיעה הכל כך ברורה ששום דבר לא צפוי, ששום דבר לא ידוע, ששום דבר לא מובטח לנו וממילא נקודת המוצא הכל כך נמוכה ובסיסית. הכל כך צריכה ושואפת. הפחד הגרעיני שמציף.
אני נזכרת בכל שיעורי היהדות והמרצים הנחרדים בסמינר שניסו לדמות לנו את יום הדין ולפשט לנו אותו למושגים שלנו "תארו לעצמכן את עצמכן לפני משפט מאד חשוב, משפט בו יחליטו על החרות שלכן, על איך יראה כל יום בשיגרה שלכן, שופט קשוח, אין מקום לזיופים או לעיגול פינות. זמן התשלום". פתאום אני לא צריכה את הדימויים. פתאום אני מבינה כל כך ברור, הימים האלו כל כך משמעותיים, הם אלו שיקבעו מה יקרה עם כל אחד ואחד מהילדים שלי בשנה הבאה, הם אלו שיקבעו כמה פעמים אפול, כמה דמעות אזיל כל לילה לתוך הכרית, כמה נסיונות אמאבא מחכים לי, כמה אצלח ובכמה מהם אכשל ואצטרך להתחיל מאפס, לקלף את עצמי מהתחתית ולנסות למצוא את הכוחות לטפס שוב. פתאום אני כל כך צריכה חתימה טובה, חייבת אותה ולא רק בשבילי, גם אם לא מגיע לי. "עשה למען תינוקות של בית רבן".
אם חיכיתי כל כך לתפילות ראש השנה ולבכי המציף, לתחינות העמוקות שנלחשו תוך כדי בישול במטבח, תוך כדי משחק עם נסיכה קטנה ומשועממת מחופשה כל כך ארוכה סתם ככה באמצע החיים, או לחילופין בתפילה כל כך מיוחדת שהספקתי בבית הכנסת, כעת אני מחכה להרגשה הנקייה והבטוחה שנייה אחרי יום הדין.
אז רגע לפני, כדי להרגיש קצת הקלה, מנקה את המצפון הענק והמשומש שלי. המצפון האמהי.
כן אני יודעת, אני זו שנאמתי לכם על מצפון של אמא שצריך להניח בצד, על מרחב נשימה שצריך לקחת לפעמים, ובכל זאת, עדיין נשאר לי כל כך הרבה מקומות לבקש בהם סליחה.
סליחה מהנסיכה הענקית שלי שלפעמים מרוב שהיא גיבורה ועוזרת אני שוכחת שהיא בסך הכל ילדה. היא נרתמת לרוץ איתי כתף אל כתף יחד את כל הדרך ואני, מרוב שצריכה את העזרה, שהתרגלתי שהיא פה איתי שוכחת לפעמים שזה לא המקום שלה, שהיא אמנם עם נפש ענקית ורצון עצום לעזור אבל היא ילדונת, הילדה (הגדולה) שלי. האלופה שהפכה בן לילה לאישה קטנה, לחלק מהעוגן השפוי שלי וזרקה את התום והילדות באומץ רב, רב מידי.
סליחה מיורש העצר המתוק שמתמודד בגבורה עם כל המקומות של "אבא-בן" הבודדים שלו, אלו שאני כל כך דואגת מהם אבל לא יכולה להיות איתו בהם פיזית. מקומות בהם כל פעם אנחנו מוצאים תחליף יצירתי בו אני איתו אבל לא באמת, לא יכולה למלא לו את החסר הזה ובכל זאת הוא ממשיך, באומץ ובלי להסס, לא מפסיק לחייך ולשמוח ולהצחיק את כולנו, להרים אותנו מהרגעים הנמוכים בנונשלנטיות המושלמת הזו שיש בו.
סליחה מהקטנטונת שכבר לא הבייבי שלנו, זו שהיתה קרן האור של אבא, שגדלה לו 24 שעות ביממה בין האצבעות, פרחה בחיבוק שלו, נשמה מהמבטים שלו, מההערצה שלו. זו שהטייטל "בייבי" נחמס ממנה באותה השנה שהמעריץ הכי גדול שלה נעלם לה מהחיים. זו ששופכת לי את הלב כל פעם שהיא מסתכלת על השמש ואומרת "שלום אבא" ולא מבינה עדיין באמת מה היא איבדה. זו שכל חיוך שלה מאשר אותי עד אין סוף אבל באותו המצמוץ מכווץ לי את הלב לאגרוף קטן ודוקר. סליחה תינוקת שלי, על השיר "נומי נומי" שפתאום צונזר בו הקטע "אבא הלך לעבודה", הוא הוחלף ב"אמא אוהבת את עדי, מאד מאד נורא" אולי לא תקין תחבירית אבל הלב מנסה... ועל השיר "כי אבא שלי הוא הכי בעולם" שקיבל פתאום מבט ומשמעות אחרת. הלוואי שהייתי יכולה להשאיר לך אותם כל כך תמימים ופשוטים.
סליחה מהבייבי הקטן והמלאכי שלי, זה שלא משנה כמה אני יהפוך את זה ויחשוב על זה שוב ומזוית נוספת הוא האלוף הכי צעיר שהכרתי, זה שהבאתי לתוך מציאות מורכבת במיוחד, זה שלא יזכה להכיר את האבא המדהים שלו לא משנה מה אני יעשה וכמה אספר לו כי הרי מליוני מילים והבעות לא יצליחו באמת להגדיר ולהסביר מי ומה הוא היה. זה שאני מגדלת תוך כדי התמודדויות ענקיות, שמקבל את החיוכים שכל תינוק צריך בשביל לפרוח אבל מי ספר כמה פעמים החיוך הזה מלווה בעיניים מוצפות בדמעות? התינוק הכי דאוג ומוכר ועובר במחשבות של המונים אבל החסר בסיס חשוב כל כך. הנס הקטן המדהים שלי, זה שאני מתפללת יום יום להיות הנס הגדול שלו. כל מה שהוא צריך עד כמה שאוכל.
סליחה מהרביעיה המהממת שלי שכל כך הרבה פעמים נאלצתי לומר להם "שניה אני באה" או "עוד דקה אני איתך" אבל הצלחתי להתפנות אליהם רק כשהם כבר חלמו חלום מתוק, ראשם מונח על הכר וחיוך מלאכי מרוח להם על השפתיים המתוקות שלהם, ואז כל שנותר היה ללטף אותם, ובמצפון נוקף ומייסר לספר להם כמה רציתי, כמה ניסיתי, שבסוף הצלחתי והנה אני פה. אז סליחה שלא הצלחתי דקה קודם. באתי אבל מאוחר, סליחה
 
ועכשיו, במצפון קצת יותר קל מחכה להרגיש את האויר חוזר לי לורידים, שניה אחרי היום הקדוש שמחכה מעבר לפינה.
להרגיש במוחש את האבא הקרוב שלנו, שדואג לנו בכל שניה וגם בחג הקרוב יחתום אותנו לחיים טובים וארוכים, להמשיך בייעוד שלנו, בתפקיד, בדרך המתפתלת והאישית שלנו אבל בחיבוק שלו, קרוב קרוב אליו, יד ביד איתו.
חתימה טובה
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על חתום בדמעות
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines