>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


סליחות וזיכרונות


17/09/2014
בערב סליחות וחרטות שירה גלבר נסחפת באווירת הימים ובנוסטלגיה מתוקה


"אז מה את אומרת? את באה לסליחות?"
אני מוצאת את עצמי מצוטטת לשיחה של יורשת העצר שגדלה לי לפתע והנה היא בחורה צעירה, מתכננת את סיור הסליחות הראשון שלה, מתרגשת והיא לא מבינה אפילו מה המילים שלה עושות לי, לאיזה מחוזות של געגוע וזכרון היא שולחת אותי.
ללילה ראשון של סליחות, פעם, לפני 13 שנים.
בחורה צעירה נשאלת על ידי בחור צעיר אם היא רוצה לבוא לסליחות בכותל. כשהם נפגשים הם מתיישבים בחורבת רבי יהודה החסיד לשיחה ארוכה על כל העולם וכשהיא נכנסה הביתה בשקט בשקט כדי לא להעיר אף אחד ובמרפסת הציפורים כבר שרו לה בוקר טוב היא שמעה אותן שרות מנגינות חדשות, מתוקות ומלטפות.
כשהוא שאל אותה אם היא רוצה להתחתן איתו, עוד לפני שהם נפגשו, היא ענתה לו בלי להסס שאין מצב. הוא אמר לה "חכי חכי, יום אחד את עוד תתחרטי על התשובה הזו".
סליחות וזכרונות
חרטות
על כמה דברים היא התחרטה מאז,
היא התחרטה על השנים שהיא לא הכירה אותו בהן והיו לה כל כך הרבה הזדמנויות הרי דודה שלה גרה בנין לידו והיא ביקרה שם לא פעם, הוא הכיר את סבא שלה, הכיר כל כך טוב ואפילו אחרי שהם התחתנו הוא סיפר לה על צדדים שהיא לא הכירה בו, בסבא שלה ואז תהה גם הוא איך הם לא נפגשו.
היא התחרטה על ההצהרה אותה היא פלטה בלי למצמץ לאמא שלה שניה לפני שהיא יצאה לפגישה השלישית. "את תראי, הוא יציע לי נישואים היום". אמא שלה חשבה שהיא הזויה אבל היא בשלה, התגנדרה קצת יותר מתמיד, השקיעה עוד כמה דקות בפן שלה, אפילו שמה עדשות (ויודעי דבר יודעים הרי כמה זה משמעותי אצלה) ובאורך פלא הוא הציע. הם כבר היו בדרך הביתה ועומס ביציאה מהגן הוביל אותם לעוד סיבוב בו הוא כרע ברך והציע. בדיוק כמו שהיא אמרה. למרות שהוא לא תכנן בכלל. היא הבינה אז כמה תחושות הבטן שלה חזקות והתחרטה על כל הפעמים בהם היא לא הקשיבה להן (ובכל זאת בעתיד היא תמשיך ותזלזל בהן. יקחו עוד כל כך הרבה שנים עד שהחרטה החוזרת תנביט בה החלטה להצמד לאמת הפנימית שלה ולדבוק בה בכל מצב). היא התחרטה אבל רק כי היא הרסה לו את התוכניות להפיק לה את הצעת החלומות, היא לא היתה מוותרת על יום אחד של להיות שלו, אפילו לא על שעה.

היא התחרטה על נפש קרובה שנעלמה לה באותה התקופה, כן, זה היה גם באשמתה. כעבור שנים היא הבינה שעם קצת עקשנות ומילים יכול להיות שהמון עוגמת נפש היתה נחסכת אבל בדיעבד היא למדה מכך המון, לקחים עצומים כמעט כמו אותה החרטה. שיעור בדרך הקשה אבל לפחות אחרי זמן מה הוא נקלט. היא החכימה.
הסליחות המרובות שנאמרו מאז,
לקח להן זמן לסליחות להגיע, אי שם לפני 13 שנה היא היתה ילדונת קטנה ועקשנית. צעירה שנעלבה אם חשבו שהיא צריכה לבקש סליחה, שנפגעה עד עומק נשמתה אם דרשו את התנצלותה. היא בגרה ועם השנים היא הבינה שעצם בקשת הסליחה היא הענקה ענקית לעצמה ומאז היא מעניקה לעצמה מתנות רבות בדוגמת רוגע ושלווה, אושר ונשימה קלה ועמוקה, ההתנצלות הפכה אצלה לזכות ופריוילגיה.
המחילות הרבות שניתנו מאז,
היא הרי כל כך קלה לרצות. נכון שהיא נדלקת בשניה, רגע אחד היא ים המלח, גל אחד אפילו אין בה ובמשנהו היא אש לוכחת, מכחידה כל חלקה טובה, אבל היא נרגעת כל כך מהר, אוהו היא נרגעת.
אנשים סביבה יתהו "אבל איך את סולחת? הרי כל כך נפגעת, כל כך כאבת" והיא תסביר שוב ושוב שהיא בסך הכל היא, שלא מגיע לה, שכל הטוב שהיא מקבלת זה בחסד, לא בזכות. שאם מישהו פגע בה זו בעיה שלו ושיתמודד הוא עם הלב הערל והאטום שלו ועם כל הכאב, זה מחליק ממנה. הטפלון שהיא למדה לעטות על עצמה (היא לא עשויה ממנו באמת, זה רק כיסוי) לפעמים מלוכלך גם הוא אז קורה שזה מחליק לאט אבל לפעמים הפגיעה עוד לא נשלחה והיא איננה.
היו מחילות שהתבקשו וניתנו, היו כאלו שאפילו לא התנצלו אבל היא בשלה, סלחה. היו מחילות שניתנו בפה מלא, שהעניקו לא רק לה רוגע נפשי אלא גם לנשמות הטובות שהקיפו אותה והיו כאלו שנשארו עמוק בתוכה, לא השתחררו אבל נסלחו.
היא לא מלאכית, היא פשוט למדה שהחיים קצרים, שחבל לריב היום כי אולי לא נהיה פה מחר. השיעור שמדריכת הכלות נתנה לה לפני 13 שנה היה חד משמעי "לא הולכים לישון במריבה" והיא דבקה בו גם אם לא במושלמות. בכל לילה לפני שהיא הלכה לישון וגם אם היה קיים בה המירמור הכי גדול שישנו היא תמיד שלחה לאויר מחילה, מחילה מושלמת וורודה, הפקידה אותה עם הכוכבים ורק כך נרדמה.
 
והנה, 13 שנים אחרי, ערב סליחות והיא פה, לבד, לא מאמינה שחלפו להן השנים כל כך מהר, לא מאמינה ששוב סליחות ושוב השנה כמו שנה שעברה היא לא תלך, כי סליחות זה ביחד...
ושוב צף בה הזכרון והיא כמו שומעת את המילים שלו מהדהדות לה, כאילו הן נאמרו רק השניה
"חכי חכי, יום אחד את עוד תתחרטי על התשובה הזו"
והיא יודעת, יודעת שהתחרטה, ושמחה על החרטה הזו בדיוק כמו אז.
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על סליחות וזיכרונות
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines