>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


השקט שנשאר


03/09/2014
בין הסעה הלוך להסעה חזור שירה גלבר נהנית מהשקט ומתגעגעת


שקט
אם רק הייתי יכולה להקליט לכם את הדממה המטורפת ששוררת עכשיו בבית, בטוחה שהאושר הזה שלא ניתן לכימות בכלל היה מחלחל גם אליכם.
בוקר ראשון של חזל"ש.
אז נכון שהשעה 8.30 וכבר שעה אני "אמא-הסעות". מפזרת בנקודות אקראיות ברחבי רמב"ש את הגוזלים שלי, ונכון שההשכמה היום בשעה 5.30, זו שאיכשהו הצלחתי לדחות עד לשעה 6 בכך שאיפשרתי מסיבת פיגמות במיטה שלידי, התישה אותי לחלוטין. ונכון שהרעד המטורף הזה של איך יהיה ואם הם שמחים וטוב להם אוחז בברכיים ולא מרפה, שהדאגה מההסתגלות היא עצומה. אבל השקט. הדממה הסמיכה הזו שעוטפת אותי עכשיו. אני משחררת לעצמי ושוקעת לתוכה בלי למצמץ אפילו. כמה רגעים של אושר. שעה וחצי של טיים אאוט עד שמבצע איסוף חזרה יחל כי הרי אי אפשר יותר מידי טוב... לא נגזים... שעה וחצי הן מותרות מפנקות בהחלט.
השקט שנשאר
השקט הזה שכמהתי לו מהיום הראשון של החופש. הידיעה שלא אשמע את צמד המילים "מה עושים?" או את אחיו המאוס "משעמם לייייי" בזמן הקרוב מעמיסים לי עוד מנה של חמצן על הריאות המנוצלות עד תום עכשיו מהסנפות החופש. דקות ראשונות של אושר אינסופי. של שכרון חושים.
ואז הן מחלחלות.. לאט לאט... מנקרות לי בלב...

הרגשות שבאות לביקור. המחשבות. הדאגות. הן באות בעיקר כשיש שקט. בעיקר כי יש שקט.
כי שקט פה מידי.
היום בבוקר בבית שלנו לא היה אבא שנישק את הילדים שלו לפני הצלילה לשנת לימודים חדשה. אבא שהזכיר להם את ה"רגל ימין" כשהם יצאו מהדלת, כשהם נכנסו למעלית, כשנכנסנו לבתי הספר. אין אבא שבירך בהצלחות. שחיבק חזק חזק והבטיח לבוא להחזיר מכות אם מישהו יתנכל בהפסקה.
היום כשסיימתי להוריד את כולם וחזרתי הביתה פתחתי את הדלת בהרגשת ריק מציף, אין לי בן זוג שמחכה לי בסוף הסיבוב הפקוק כדי לשמוע איך היה, להרגיש איתי את הקושי וההצפה הרגשית. אין מישהו שדואג במילים יחד איתי. שישב איתי עכשיו לכוס קפה ולנשום. בלי לדבר. רק להנות מהשקט.
שייחל יחד איתי להצלחות של הגוזלים שלנו, שאחרי חצי שעה ימאס יחד איתי בשקט, ידליק מוזיקה בפול ווליום ורק יספור את הדקות עד שנוכל לאסוף אותם.
שקט. לבד. זו רק אני והמחשבות... והדאגות... והגעגוע...
והגעגוע המוזר הזה, לפעמים עוברים כמה ימים של טירוף, ימים של עיסוקים בילדים ובבית ובכל הבירוקרטיה והמסביב, ימים בהם ההרגשה היא שהוא איננו, בורח מהתודעה, אמנם כל פעם שאעבור על יד התמונה שלו הלב יצבט, אזכיר אותו תוך כדי שיחה מתוך הרגל, פשוט כי הוא היה, עודנו, אבל לא אשים לב לזה... וישנם ימים בהם אי אפשר לנשום, בהם החוסר שלו מנתק אותי מהחמצן, בהם הכרית כל כך רטובה בלילה והעיניים נפוחות כשקמים בבוקר. בהם אני לא מצליחה לעשות פעולות בסיסיות, לעמוד זקוף בלי לרעוד, להסתכל למציאות בעיניים ולנשוך אותה חזרה כמו שאני מנסה לעשות.
אף פעם אי אפשר לדעת מתי זה יקרה, הוא בא והולך הגעגוע הזה. לפעמים כשבא לו הוא קופץ לביקורים גחמניים ומציפים כאלו, כשהוא בא החסר ענק וכשהוא הולך הוא גדול לא פחות, והזמן שאמור לעשות את שלו מתעתע, משחק בי משחקים, מזכיר לי שהוא בעל הבית ולא יעזור כמה שאנסה הוא זה שיכתיב את הקצב.
ועכשיו בשקט, הגעגוע קיים כל כך, עוטף אותי ומושך עמוק לתוך הכירבול העצוב והריק הזה, מחבק אותי חיבוק דוב, וטוב שבעצם יש לנו הסתגלות של שעה, שעתיים, שלוש וחצי.... הוא לא יוכל לקחת אותי אליו לנצח, יש לנו זמן מוקצב, ופתאום אני בעצם כבר לא מתלוננת על השקט הקצר והממוקד שבא לבקר. טוב לי שהוא יחלוף מהר ואיתו הקושי, כי למי יהיה זמן להתמסכן כשהקטנטון יגרגר מאושר או כשהנסיכה תנסה לשחזר את כל התנועות של השיר החדש שהיא למדה או את השם של החבר החדש בגן ששמר עליה כשהיא התגלשה.
ובעצם חושבת שאיזה נס שעוד שבוע וחצי אני מסיימת את חופשת הלידה המשונה שלי וחוזרת לעבוד. נכון שאין לי מושג איך אעשה את זה. איך אסתדר עם ארבעה ושגרת בוקר לחוצה. איך אשרוד את המירוץ הזה שמחכה לי כל יום אבל לפחות אני יודעת שאם הקוקיות של הזאטוטה יהיו עקומות או שהפפיון לא יהיה בדיוק בצבע מתאים לשמלה זה יתקבל בסלחנות, וטרודה קצת מהבלבול בין הסנדביצים עם הדרישות הספציפיות, מחמש נשיקות בוקר טוב שלא יהיה לי זמן לתת ברוגע ומחיבוק שידחה וכנראה מרוב לחץ אשלח טלפתית אחרי שאתיישב מול המחשב שלי במשרד אבל בינתיים משתיקה את המחשבות / דאגות. מנצלת עוד כמה דקות של שקט, עוד שאיפה עמוקה ומשכרת של חמצן לפני הצלילה ושליחת המון אנרגיות חיוביות ואיחולי הצלחות לנסיכים שלי שכבר עכשיו מתגעגעת אליהם כל כך...
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על השקט שנשאר
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines