>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » תרבותית


בתים צומחים


07/07/2014
מאת: יעל רוזמן
כיצד עם אפס משכנתא והרבה דמיון, תבונת כפיים ורצון טוב הפכו מדגרת אפרוחים לבית עם גינה פורחת, בית ערבי אפלולי לחלל רחב ידיים, ושרטוט על דף משבצות לבית פסטורלי בגליל. הסופרת והתסריטאית יעל רוזמן היא האורחת הראשונה ב"סיפורי בתים", מדור מעורר זכרונות בן ארבעה קירות, געגועים אל בתים ודירות, מסלולי חיים, קשיים, אהבות וחוויות בלתי נשכחות


כשאני מתבוננת על חיי לאחור אני מבחינה, בין השאר, שכל ימי חיי הבוגרים גרתי בבתים צומחים. את מעט החפצים שלנו, ואחר כך גם את החפצים של הילדים, העברנו בעלי ואני ל"מעטפת" של קירות, דלתות וחלונות ואז התחלנו להצמיח לנו בית. הסיבה לכך היתה פשוטה. היינו צריכים להשתמש במה שיש. ומאחר שכסף, שבו ניתן לקנות בית מוכן, לא היה מצוי בידינו, השתמשנו במה שהיה לנו בשפע: דמיון, יצירתיות, תבונת כפיים, סבלנות, ובעיקר רצון לתת בית למשפחה הצומחת.
הבית הראשון שלנו היה בחצר של חמותי. ארבעה קירות וגג ששימשו בעבר כמדגרה לאפרוחים במשק העזר שלה. אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלי עם המקום, שעמד בו ריח של טחב וחפצים ישנים ואת ההתלהבות שלי כשנכנסנו לגור בו והוא מסויד לבן ויש בו כבר ברז מים וכיור, וארון מעשה ידיו של בעלי, מחלק אותו לפינת שינה ולחדר עבודה.
סיפורי בתים
הבית היה זעיר ונדרשו לנו הרבה דמיון ומחשבה יצירתית כדי לראות איך אפשר להגדיל את החלל שלו. כבר אז הבנתי שחללים גדולים הם חלק מהרווחה שאני מחפשת בבית. ידעתי שאמצא את הפתרון כי תמיד יש פתרון, ואז פשוט ראיתי איך אני יכולה להפוך את החצר המוזנחת לחלק מהבית. גינה. גינת פרחים שתשתלב עם הבוסתן המוזנח בחצר. הסתערתי בהתלהבות על רצועת החצר (זה היה באביב) ועד סוף הקיץ טבל הבית ביער של פרחים. בדיעבד התברר לי שהאדמה החשופה שהקיפה אותו היתה מלאה זבל עופות מפורק מהלול ששכן שם לפנינו. באותה שנה הגביהו החמניות שזרעתי בחצר ועלו מעל גובה הבית; הקוסמוסים - סגולים, ורודים ולבנים- עלו למעלה מקומת אדם, והציניות היפהפיות גידלו ראשים ססגוניים לתפארת. בבית הזה כתבתי את ספרי הראשון ובעלי הקים בית מלאכה קטן לתכשיטים, שם גילינו את האפשרות ואת הדרך המשותפת שלנו בהצמחת בתים.
***
עם בוא הסתיו ופתיחת שנת הלימודים האקדמית, עברנו לירושלים ללמוד בה. חיפשנו מקום לגור בו. לא רצינו להשתעבד להלוואות ולמשכנתא ולכן האפשרויות היו מצומצמות. מצאנו דירת עמידר ישנה בשכונת מוסררה, שדייריה לא הצליחו למצוא לה קונה ונפשם נכספה לשיכון חדש. כך קנינו בדמי מפתח את הבית השני שלנו. בית ערבי ישן שבימיו הטובים היה בוודאי מפואר, אבל כשהגיע לידינו היה כולו טלאי על טלאי, שירותים בחצר, מטבח מאולתר ושכנים שכל חפצם היה להסתלק משם.
סיפורי בתים
כשנכנסתי לראשונה לדירה, הייתי מוקסמת מהתקרות המקושתות שגובהן חמישה מטרים ואף יותר, מהרצפות המצוירות, החלון הגבוה והקמור, הגומחות הרחבות המתעגלות ברכות, מהחדרים הענקיים ומכך שהיתה לנו כניסה נפרדת וחצר מוצלת. מיד ראיתי בחזוני את גן העציצים שעתיד לצמוח בכניסה. הדירה נראתה לי כמו ארמון נטוש שמחכה להתעורר לחיים. באותו רגע לא ראיתי את העובדה שהחדרים היו אפלוליים (ואני אוהבת אור) ולא את העובדה שהחדרים הענקיים אינם מאפשרים פרטיות. ידעתי רק שיש לנו התחלה. שעוד הרפתקת בנייה עומדת לפנינו.
כדי להצמיח בית נדרשת הרבה סבלנות, ואכן בתוך חיי היומיום העמוסים שלנו תמיד מצאנו זמן ורעיונות שעזרו לנו לגלות איך ניתן להתגבר על החסרונות שהתגלו לפנינו וכיצד להפוך אותם ליתרונות.
החיסרון הראשון של הבית היה האפלה ששררה בו ואני הרי אוהבת אור. איך פותרים את הבעיה? בעלי גילה מחסן ענק של דלתות וחלונות ישנים ויפהפיים ומשם הבאנו דלת זכוכית מחולקת למעוינים. לדלת הזאת התקנו תריס וכך יכולנו להפוך את הדלת לחלון ולהפך כרצוננו. בלילה דלת, ביום חלון. המעשה הזה האיר את חדר הכניסה באור טבעי. בד בבד התחלתי להצמיח את גינת העציצים בכניסה. דלת הזכוכית והחצר שלפניה הפכו למרחב רצוף מלא חיים.

החיסרון השני התברר לנו כשנולדו הילדים. איך יוצרים פרטיות לנו ולילדים? החדרים בבית היו גדולים מאוד אך מקורות האור הטבעי היו, כפי שכבר סיפרתי, מעטים. חלון אחד בחדר אחד ודלת זכוכית בחדר השני. בהעדר מקורות אור נוספים, אי אפשר היה לחלק את החדרים. המטבח היה צר וגובהו למעלה מחמישה מטרים (תוספת מאוחרת ומוזרה שהוסיפו הדיירים שקדמו לנו). "אילו רק היינו יכולים לעשות משהו עם הגובה המיותר הזה", אמר לי בעלי ערב אחד, ובאותו רגע הבנו מה אפשר לעשות: לבנות את חדר השינה שלנו מעל המטבח. כך גילינו את האפשרות לחלק את הבית לגובה בלי לקלקל את המבנה היפהפה ובלי לוותר על מקורות האור הטבעיים. גלריות העץ, לנו ולתינוקת החדשה, לא זו בלבד שפתרו את בעיית הפרטיות אלא שהוסיפו קסם לבית כולו.
התגלית המרעישה ביותר הופיעה לעינינו בזמן שנבנה חדר השינה מעל למטבח. מצאנו שהחלון הגבוה במרומי המטבח נפתח לגג של מחסן נטוש. פסיעה אחת החוצה ואנחנו זכינו במרפסת רחבת ידיים שמשקיפה אל העיר העתיקה. כל מה שהיה צריך הוא לרצף את המרחב החדש ולבנות לו מעקה. הבית צמח ופרץ מהחדרים הגדולים והאפלים אל מרחב חדש. גינת הגג החדשה שלי התעשרה בצמחים שאוהבים שמש, והילדים הרוויחו מקום נפלא למשחקים.
15 שנים גרנו בדירה ההיא בירושלים. סיימנו את הלימודים, גידלנו ילדים ויחד עם השינויים שעברנו, השתנה גם הבית. השירותים חוברו אל המבנה המרכזי, החצר התעשרה בשער חדש, והשכנים שנטשו את הבניין ועברו לשיכונים שמחו להיפטר מחדר נוסף בחצר, שהפך לחדר העבודה של בעלי. הבית הוסיף לצמוח באי סדר חינני ואנחנו אהבנו אותו מאוד על כל חסרונותיו.
***
באחד הימים הציעו לנו חברים לרכוש אדמה בגליל. המחשבה על בית שנתכנן בעצמנו, על אדמה ושמיים, פיתתה אותנו ללכת הלאה. הבית בגליל יהיה בית מתוכנן, כך החלטנו. סוף סוף נוכל ליישם את כל מה שלמדנו על הצרכים והאהבות של המשפחה שלנו. הוא יהיה מתוכנן והוא יהיה פשוט ויהיו בו אור ואוויר, וחדרים פרטיים לילדים הגדלים, ומטבח ענק סוף סוף, ואח עצים מבוערת, וגם יהיה בו גובה. על גובה לא נוותר. הרי איך אפשר לחיות כשהתקרות יושבות לך על הראש?
סיפורי בתים
אני זוכרת את הרגע שבו ישבנו על ספסל של תחנת אוטובוס ושרטטנו את בית החלומות שלנו על דף משבצות ממחברת חשבון. בדיוק לפי התכנית הזאת נבנה אחר כך הבית. הרפתקה חדשה החלה.
יום אחד ארזנו את החפצים הנחוצים, העמסנו אותם על משאית יחד עם דלתות וחלונות יפים ממגרש הדלתות הישנות ויצאנו לדרך. את הלילה הראשון עשינו מתחת לעץ חרוב בחלקת האדמה שלנו. החושך היה רך, הלילה מלא כוכבים ושלושת הילדים הוקסמו מקולות הלילה. יום אחד יהיה החרוב הזה חלק מהגן שלנו אבל בלילה הראשון לא היה בית ולא גן ולא מים ולא חשמל. רק אנחנו.
שוב החלטנו שהבית הזה ייבנה ממה שיש - ללא הלוואות וללא משכנתא. ההתחלה היתה קצת יותר קלה מההתחלות הקודמות והיסודות נבנו במהירות. אין ספק שכסף הוא משאב חביב ונוח כדי לקדם בתים, אבל יש עוד משאבים. הניסיון שרכשנו בבניית הבית בירושלים היה אחד מהם, ולכן גם החלטנו שהבית יהיה עשוי עץ, חומר שבעלי אהב לעבוד איתו. חברים טובים באו לעזור, לצקת את היסודות, להקים את הקירות ולבסוף מלאכת המחשבת ותפארתו של הבית - גג הרעפים. גם הילדים השתתפו בבנייה. כל אחד כפי יכולתו. הבכור בן ה-11 אהב מאוד את מלאכת הנחת הרעפים, הבת הגדולה העדיפה את הטיפול בבעלי החיים, שהרי יחד עם הבית נבנה משק קטן ונולדה הגינה. כשהמעטפת היתה מוכנה עברנו לגור בתוכה. כל שלב בהתפתחותו של הבית היה הזדמנות לחגיגה.
למרות שהכל נבנה לפי אותה תכנית ראשונית ששרטטנו על נייר המשבצות, הופתענו ללא הרף ממה שנוצר בפועל. החומרים שהזדמנו לנו עזרו לנו לגבש את האווירה והסגנון. מאבני הסיקול של הגינה נולדו המדרגות המובילות לכניסה, רחבות ומזמינות. לוחות ציפוי משובחים, שנמצאו בהזמנות מפירוק של טחנת קמח ישנה, העניקו למטבח חמימות. המרצפות בצבע אוקר, שהזמנו אצל עושה המרצפות מירושלים, השתלבו עם צבעי הקירות החומים זהובים. הדלתות והחלונות העתיקים שהבאנו איתנו מירושלים הוסיפו נופך מכובד ועתיק לפשטות הטבעית של הבית. כיורים משומשים בסגנון ישן ואמבטיה עם רגלי אריה פתרו את בעיית המחסור במזומנים, תוך שהם מעניקים לבית נקודות חן ומשלבים ישן עם חדש.
הגן, הבית, הילדים ועצי הפרי צמחו יחד, וכמו בכל תחום מתחומי החיים, דברים הזדקנו והתבלו, השתנו וגדלו וכך גם אנחנו. הבית החליף ידיים ואני החלפתי בית. אני נזכרת בו באהבה. כי בתים צומחים הם כמו החיים עצמם מפתיעים כל הזמן וזקוקים לאהבה.
 
הכותבת היא סופרת. מורה, מאסטר אווטר, מטפלת בתטא הילינג. מלווה אנשים בתהליכי יצירת מציאות, בגילוי וזיהוי הרצון ובהגשמתו. טל': 0545-475688. yroseman@inter.net.il
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על בתים צומחים
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines