>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


איסרו חג


05/06/2014
בטורה החדש שירה משתפת בספירת העומר האישית שלה ונותנת הצצה נדירה להתלבטויות מאחורי הקלעים


החג שהיה
ראיתם פעם בלון נפוח שהוציאו לו את האויר?
סימני המתיחה על הגומי הם ההוכחה היחידה לכך שפעם מילא אותו אויר חם.
כך אני מרגישה עכשיו, כמו בלון מפונצ'ר שהיה מלא בדאגות ופחדים ועכשיו זה מאחורי, נשארתי אפוסת כוחות ורק רפיסות המחשבה היא ההוכחה האחרונה לסערה שעברתי.
בלון - איסרו חג
חג שבועות שחלף היה נראה לי פרויקט גדול מידי.
הכל התחיל עם הערה אגבית בדף הקשר של אחד הילדים: "הרינו להודיעכם כי החלטנו להקדים את החופש הגדול, ילדכם הקטן לומד/ת מידי הרבה, חלף זמן רב מידי מאז החופשה האחרונה והיא/הוא לא עלינו רגיל/ה מידי לכסא בית הספר" וכך התברר לי כי לחופשת האיסרו חג שבועות המגוחכת התווסף גשר מדהים. רק המחשבה על חמישה ימי 24 שעות "אמאבא / בוררת / מלצרית / חדרנית / תכנית אמנותית" פלוס גינוני טקסים מורכבים של חג-שבת הציפו אותי בבעתה מטורפת.
לא הייתי מסוגלת להתמודד עם הדאגות האלו וממילא כל מי ששאל אותי "נו, מה עם שבועות? אולי תבואי?" – והיו המון כאלו ברוך ה' – נענה מיד ב"שבועות? מה זה? לא חושבת על זה בכלל".
בתוך תוכי איזושהי ילדה קטנה עבדה על עצמה שאם היא לא תתעסק בחג הזה יותר מידי הוא יעלם כלעומת שבא אבל היה לי ברור שזוהי תקוות שוא, דפוס התנהגות ישן שלי, הדחקה שלא מקדמת אותי לשום מקום וכן ההדחקה הזו לא עזרה במיוחד, באיזשהו שלב כבר התחיל להיות מאוחר מידי, תוכניות חג החלו לצוף, מתכונים עפו סביבי בקצב מסחרר, תמונות נשלחו על ימין ועל שמאל, ספירת הימים – משהו שאני כל כך אמונה ורגילה בו התקדמה, החג נשף בעורפי ואני עדיין לא מתמודדת, עדיין לא מצליחה להתקדם, לעשות סדר במחשבות ולהגיע למסקנות.
המחשבות המטורפות רקדו לי בראש במחול שדים מאיים.

"ואיך עושים את החג הזה לבד? זהו חג גברי מובהק. כל ה"נשים במאי זכיין" שלי שנעלם מאז ששלומי נפטר מודגש כל כך ביום הזה.
כי בשביל מי אני אקום לפנות בוקר כדי להכין פינוקים טריים לכשיחזור משחרית בנץ? והחג הזה, זה שכל כולו אומר לימוד ותורה – משהו שנגנז מעולמי מאז שהתחתנתי והפך אותי ללומדת על תקן ה"עזר שכנגדו" כנגד מי הוא יהיה?"
או – "זו הפעם האחרונה של "חג בפעם הראשונה", החג האחרון בסבב חגי השנה שאני חוגגת לבד – כי הרי ברור שאת טו באב לא נחגוג השנה, ואני עוד לא מוכנה לזה, עוד לא מרגישה שאני מסוגלת לעשות דברים בפעם השניה לבד. ומה אם יצפו ממני בפעם השניה להיות גיבורה וחזקה ורגילה להתמודד ("הרי עשית את זה כבר פעם") ואני לא אעמוד בציפיה? ואיך אפשר לאכזב את כל הסובבים אותי, אלו שרואים כמה אני חזקה ולפעמים חושבים שזהו, אני כבר חסינה להכל. ואיך עבר סיבוב מלא של כל החגים ואני עדיין פה, ככה, בלי שום שינוי? הרי הבטחנו לעצמינו, הבטיחו לי ואני בעצמי הבטחתי שהימים הנוראים (הנוראיים) שעברו עלי שניה אחרי שהוא נפטר יהיו הסוף, זהו, לא יהיו עוד חגים בלעדיו ובתוך הכאוס הנוראי של העולם הלא ברור הזה"
אפילו עוגת הגבינה שלו – של שלומי שלא אהב חלבי על כל גווניו ורק את העוגה הזו אכל וביקש עוד  אפילו היא שיתפה פעולה עם הפחדים והכאב שלי ובפעם הראשונה לא הצליחה, עמדתי מול עוגה מרירה ורופסת, זו ששנים היתה מושאת גאוותי ולא יכולתי שלא לחשוב כמה סימבולית היא.
כמובן שהראש היה גם מלא טרדות על איך יורש העצר ישרוד את החג ואת הלילה הכל כך "זמן איכות" של אבא ובן. מאז הפטירה יש בי פחד מלהיות גלגל חמישי, להרגיש מיותרת ומסרבלת מידי משפחה נוספת או מישהו נוסף כשאני נזקקת להצטרף. לקראת החג הזה כל כך פחדתי שהוא ירגיש את זה, שכשישב עם חבר ואבא או רק עם אבא של ויקבל את מנת היחס שלו ואת הלימוד שלו הוא ירגיש כתוספת, כנשרך אחרי, הפחד הזה כמעט הביא אותי לבריחה מהכל, להתכנס בעצמי, לארוז את עצמנו ולהעלם מהנוף המוכר רק כדי לא להצטרך להתמודד אבל כששחררתי את הפחד, כשנפתחתי והסברתי ממה אני מפחדת פתאום ראיתי במוחש את החיבוקים, הם עטפו אותי והזכירו לי שוב כמה אני לא היחידה שמפחדת, כמה אני לא היחידה בכלל וכמה ההתמודדות שלי יכולה להיות הרבה יותר קלה אם רק אשחרר קצת, אם רק אתן לעוד אנשים שאוהבים אותנו לעזור.
את העיניים הזורחות שלו כשהוא חזר בשבע וחצי בבוקר מלימוד, את ההקלה שהרגשתי שניה אחרי שהצטרפנו לסעודת חג – על הדברים האלו בהחלט נאמר "אלו דברים שאין להם שיעור" כי מילים לא יצליחו לתאר אותם.
ספירת העומר האישית שלי
מאז הפטירה אני סופרת, סופרת ימים של אין, שניות של יש, פעמים של חוסר ושל הצלחה לבד ועכשיו, מאז החג האחרון בסבב אני מתחילה את הספירה לאחור, ספירה לסיום אחד עשר החודשים – חודשים ארוכים בהם יום יום התפללנו ואמרנו קדיש במנין – ואני מרגישה שבדיוק כמו שהנסיך הקטן גדול שלי עשה את זה עשיתי את זה גם אני רק שלהבדיל ממנו שעושה את זה כבר מתוך הרגל אצלי כל יום זה מלווה בצביטה עמוקה והתמודדות חוזרת, ספירה לקראת השתים עשרה חודש והשנה זכינו גם בשלוש עשרה.
כשחשבתי על ספירת העומר, על קבלת התורה, לא יכולתי שלא לחשוב על עצמי. על ה"כפה עליהם הר כגיגית" שלי.
הרי המציאות קיימת, המציאות הקשה שלי / שלנו. לא שאלו אותנו אם אנחנו מוכנים לה, רוצים אותה רק השאירו לנו  אפשרויות – לקבל אותה בהבנה שלא מבינים, לחבק אותה אלינו בנעשה ונשמע, בהחלטה להתמודד ולהמשיך או לחילופין להיקבר תחתיה, לשקוע, למות יחד איתה.
לצערי (והוא צער נוקב, הנשמה נקרעת מכאלו מקרים ולא חסרים כאלו לאחרונה) שמעתי וראיתי את המוות אחרי המוות, כל כך קל להשאב לתוך האין אונים והחוסר התמודדות אחרי אובדן שכזה אבל איכשהו מצאתי את עצמי צורחת בכל הכח – בדיוק כמו שהייתי צורחת בריכוז צהריים אצל הגננת רותי "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד"
כולנו ביחד, נעשה – נתמודד גם כשזה יראה בלתי אפשרי, נלחם גם כשזה ירגיש חסר תקווה וגם שניה אחרי שניפול שוב נשנס מותניים ונצא לדרך שוב.
נעשה. כי זה טבוע בגנום שלנו, כי השכר של ההתמודדות הזו – החיים שלנו, חיים נורמאלים עד כמה שאפשר הוא השכר הכי טוב שיכולנו לחלום ולבקש, כי זה אפשרי.
נעשה.
 
רשימת התגובות  
איזו אמונה איזו בהירות... - , 05/06/2014
קווה אל ה` חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה`.
אחרי כזו אמונה ,התמודדות ועמידה בנסיון בגבורה תזכי לחזק ויאמץ לבך!!!

בכח האמונה שבך זכית להתחזק ולחזק את כולנו...
אין עליך ,האחת והיחידה!!!
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על איסרו חג
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines