>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


תשעה ירחי לידה


08/04/2014
שירה גלבר מתוודה ומשחזרת רגשות ותחושות אהבה, אמונה, געגוע וצפייה נכספת מתשעה ירחי לידה



יש לי וידוי
חייבת לכם חוב קטן בלי שאפילו ידעתם.
מיום שאני כותבת חלק מאד גדול ומהותי בהתמודדויות שלי נחסך מכם. לא הייתי מסוגלת לשתף בו אבל עכשיו אני לא יכולה להפסיק להתעסק בו ולחשוב עליו וכן גם לכתוב עליו.
חלקכם כבר נחשף לזה, קיבלתי המון דשים חמים מכם בימים האחרונים.
מגיע לנו מזל טוב!
אחד גדול כזה, מאושר ומרחיב את הלב.
לפני שבוע הגיח לעולם אחד הדברים הכי מושלמים שיש, פלא עצום ונחמה ענקית, אבל אני מקדימה את המאוחר.
 מגיע לנו מזל טוב
מחזירה אתכם תשעה חודשים אחורה.
שלומי שלי נפטר זה עתה. אני יושבת לצד מיטתו אלומה והלב מתחנן לעוד כמה רגעי חסד אבל באחורי הראש מנקרת בי מחשבה שלא מרפה, כמו כשחלפתי על פני האמבולנס שבו ביצעו את ההחייאה שלו והלב שלי יצא כך גם עכשיו, מן תחושת בטן כ"כ עמוקה - ותחושות בטן בדרך כלל אינן מאכזבות אותי.
 
יומיים אחרי שהוא נפטר.
6:30 בבוקר וההרגשה הזו אכן אינה מאכזבת.
רועדת כולי אני נגשת אל אחת האחיות שלי, מעירה אותה ובלי קול חיוורת כולי מראה לה את הטוויסט החדש בעלילה שלנו. בדיקת הריון פשוטה ותוצאה כל כך לא פשוטה:
"מזל טוב. אני בהריון"
התהום הענקית שהיתה פעורה בבטן עדיין שחורה ועמוקה אבל בקרקעית שלה, עמוק עמוק בפנים אני מרגישה שמשהו נסגר, איזשהו חוט פרום נקשר, משהו חדש מתחיל.
הרצון המטורף לספר לשלומי שלי, לקבל את החיבור הכל כך מיוחד שלו שהיה שמור לסיטואציות האלו, להסתכל לו בעיניים ולהרגיש את האהבה הזו - עוד שלב בה, עוד ביטוי שלה, ואז להיזכר שאי אפשר, להיחנק ושוב הדמעות מתפרצות. ואיך עושים את זה עכשיו???
להיכנס לשבעה ולתפוס שיחה עם המשפחה, אין לי מושג איך הם הגיבו, מבעד לדמעות לא ראיתי אותם רק שמעתי את השתיקה ואחר כך נבלעתי בחיבוקים ובדמעות.
להרגיש את ההשגחה הזו, את הנחמה הזו, להתעודד ולדעת שיש עוד סיבה להמשיך ולהלחם.
 
אין לי מושג איך צלחנו את ההריון הזה. העזרה העצומה מסביב, התקפי ההורמנים, הפחד מהלא נודע וההבנה שהוא לא בשליטה שלנו אז "כל יום הוא פרויקט בפני עצמו" - לשחרר ולתת לזמן לעשות את שלו ולהתמודד עם כל סיטואציה תוך כדי תנועה.
לאט לאט חלפו תשעה חודשים. חודשים של בדיקות הריון לבד - מי האמין שאלך לאולטרסאונד לבד, שבאיזשהי מציאות יום אחד לא נצא יחד מחוייכים מהבדיקה אחרי שנשאלנו "זה ילד ראשון?" והצוות בהלם כשהוא שומע שלא.

שלא אשמע את שלומי מלהג על ה"רגליים הקטנות" שאך זה ראינו - אחד הדברים שהוא אהב במיוחד ועזבו אתכם אפילו מהפינוקים של ההריון.
הרגשה לביאתית חייתית צרופה, רק אני מול הכל, לטרוף או להטרף ויש לי עוד עובר קטן לחשוב עליו, להצליח בשבילו.
 
דילמות לא היו חסרות.
לקנות דברים לפני הלידה? אין שלומי שיקנה וירוץ ויסדר אחרי ומצד שני האמונות הטפלות, ה"דודות" המצטטות וציקצוקי העין הרע.
איך נקרא לילד - הכי מתבקש שניתן את השם של האבא המדהים שלו שהוא לא יכיר בחיים ומצד שני איך נצלח את השימוש היומיומי בשם שלו? איך לא נתמוטט כל פעם מחדש? (ותודה שיש לנו רבנים להתייעץ ולקבל את ברכתם) ואיך? איך אני עושה את זה לבד?? ארבעה ילדים??  גם ככה האחריות עצומה, מעל למידות שלי, לעיתים מרגישה שלעצמי אני לא מצליחה לדאוג אז לארבעה נוספים???
 
ולידה.
איך עוברים לידה לבד?
היו רגעים של הדחקה, חוסר יכולת להתמודד.
היו רגעים של להתסכל לפחד בלבן של העין ולהאמין אמונה צרופה וטהורה שיהיה בסדר, שהכל אפשרי ולשחרר קצת דאגות להקב"ה. ידיעה ברורה שהכוחות יבואו. הם מוכרחים ואם לא בשבילי אז בשביל הילדים.
את הלידה עצמה אי אפשר לתאר במילים.
כמה שאכתוב על עוצמת הרגע כ"כ ימעיט מערכו.
על אותה הדרך שהיתה הדרך האחרונה של שלומי, בדיוק במקומות שהוא נלחם על חייו נסעתי אני בדרך להביא חיים חדשים, נצר והמשך שלו ובסופו של דבר ילדתי שם - בדיוק באותו מקום.
סגירת מעגל
סגירת המעגל המדהימה שלי היתה יותר ממושלמת כאשר שניות אחדות לאחר הלידה הפראמקיד שיילד אותי סיפר לי שהוא זה שפינה את שלומי ונתן לו את העזרה הראשונית אחרי שהתמוטט.
עוד חלק במארג העצום שלנו נשזר. עוד חלק בתצרף הלא מובן שלנו מצא את מקומו.
 
בימים הבאים אני מוצאת את עצמי בשעות הקטנות של הלילה סופרת כוכבים ושעות הנקה, תוהה איך עושים את זה, איך מחליטים לבד, איך מארגנים אירוע תוך שבעה ימים, לא שוכחים או מקפחים אף אחד מהמוזמנים, לא מפספסים אף פרט ושוב - המציאות המדהימה מוכיחה לי כמה אני לא לבד, כמה אני מוקפת ושמורה, כמה אנשים טובים רוצים ועוזרים.
 
לילות חסרי שינה, טרופים ממחשבות ובכי שלי ושלו.
ימים עסוקים ומנוצלים עד כלות - כל אלו מביאים אותי ללילה שלפני הברית, לקריאת שמע מרגשת - החוסר העצום, לילה של התהפכויות ובוקר מוקדם כמו קויים בי "וישכם אברהם בבוקר" - הציפורים היוו מנגינת רקע ענוגה לטירוף שרץ בראש, להתיישב לעוד הנקה עם הגוזל המתוק שלי  -זה שהמילה הראשונה שלו בטוח לא תהיה אבא - לדבר איתו ולשפוך את הלב בתחינה שהיום הזה יעבור על כולנו בקלות המירבית ובלב שמח. בבקשה להרגיש את שלומי מתלווה לאליהו הנביא ושמח איתנו, מאושר ומחזק.
 קריאת שמע
הברית המרגשת - לראות את האבות שלנו לוקחים פיקוד על החלקים שבמצב רגיל אומר אבא נרגש והפעם על ידי סבים עם קולות חנוקים ולב מוצף.
להרגיש את הנוכחות שלו איתנו. להתחנן שישמור על הוּדי שלנו - יהודה שלמה - ועל כולנו ושהרפואה שבאה למשפחתנו באמת תהיה התחלה של סגירת מעגל, פתיחה של פרק מאושר .
 
רשימת התגובות  
את מדהימה!!!! - , 09/04/2014
שד` יתן לך כח וישלח לכם נחמה אמיתית את אשה מיוחדת וגיבורה וכל הכבוד על אופן ההתמודדות שלך!!
מאחלת לך לילדיך ולמשפחתך את כל הטוב שבעולם ורק נחת ושמחות
שירה - , 08/04/2014
אנחנו משפחתך ואנחנו אוהבים אותך אישה מדהימה ומיוחדדדת
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על תשעה ירחי לידה
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines