מערכת השתן: הרחם גדל- אמרנו. והוא יושב על שלפוחית השתן. וברגע שהעובר שלנו מחליט קצת לרקוד הוא ממש לוחץ, ואני מרגישות שלפוחית מלאה- גודשת, ובשרותים מגלות שיש רק טיפה- בשביל זה רצתי כל כך מהר?!?! יש יותר דלקות בשתן, צורך לרוקן את השלוחית לעיתים קרובות, ומדי פעם איבוד שליטה על השתן בזמן מאמץ- שיעול צחוק חזק, או קפיצה.
מערכת העיכול: יש מי שלא מכירה את ריבוי החורים בשיניים, שמוצא הרופא שיניים בביקורת של אחרי ההריון?. יש גם עליה בכמות הרוק בפה, בחילות והקאות. רצון עז למאכל נדיר דוקא באמצע הלילה או שילוב מעניין של מאכלים (שוקולד עם מלפפון חמוץ), החניכיים גם כן רגישות יותר, נפוחות לעיתים ועם נטיה לדימומים. המעיים נדחקים לצדדים ולאחורי הרחם, והקיבה גם היא נדחפת למעלה ולוחצת על הסרעפת. יש רפיון של השוער שמחזיק את האוכל והמיצים בקיבה שלא יעלה חזרה לוושט. יש ירידה בתנועתיות של המעיים, וכן זמן ריקון הקיבה, המעיים וכיס המרה- מתארכים. על עצירות שמעתם? מי לא. אנו רגילות להתלונן על בחילות הקאות צרבות עצירות וטחורים. נפוץ בהריון יותר גם אבנים בכיס המרה.
עכשיו אנחנו מבינות למה כל איבר "כמעט" בגוף שלנו כואב, ומתפקד בצורה שונה בזמן ההריון
ואחרי כל זה... אנחנו חוזרים על זה שוב ושוב ושוב.
RSS