>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » הכותבות שלנו


שירה גלבר


20/01/2014
דרך הכתיבה היא מורידה מהלב שלה ישר לליבם של אחרים, פורקת ומטעינה ונוסכת משמעות חדשה, כואבת ומלאת שירה במושג ``אמאבא``.


שירה גלבר, אלמנה ואמא לשלושה ילדים מבית שמש. לפני כחצי שנה התאלמנה מבעלה שלומי ז"ל בפתאומיות. שירה מגלה עצמה כל יום מחדש מאחה את השברים לפחות עד לפעם הבאה שהם נבקעים.
שירה מגיל קטן נוטה לכתוב ובכתיבה היא מיטיבה לתאר נימים דקים המתפתלים בליבה של כל אישה המתמודדת עם חיי יומיום שגרתיים. מהרגע שהפכה לאמאבא הכתיבה חלק מישותה "שמתי לב שהכתיבה מורידה לי מהלב ונוגעת אצל אחרים במקומות שאינם נגישים," היא אומרת.
חלומה הגדול הוא להתאושש ולעזור לאחרות: "זכיתי שאני מוקפת בהמון אנשים שמנסים לעזור לי ואכפתיים ואני מאד רוצה שעוד כמה שנים, כשתגיע הרגיעה אצלי, לסייע לנשים בסיטואציה שלי להשתמש בכלים שאני רוכשת עכשיו ולהקל מעליהן".
 
מי את ב"לפני" ו"אחרי" בכל הסיפור הזה?
שתי בחורות שונות לגמרי. מתחושת מלאות עצומה שהייתה כל כך מובנת מאליה, עברתי לתחושת ריקנות מול הצורך למלא את החלל שלי ושל הסובבים אותי.

כיצד מספרים לילדים שאבא נפטר?

החלטתי שזו חייבת להיות אני שתספר לילדים ואחרי התייעצות עם שני בעלי מקצוע שכל אחד נתן לי הנחיות הפוכות לחלוטין החלטתי שאני זורמת עם תחושות הבטן שלי. פגשתי את הילדים במקום מוכר להם, מוגן. סיפרתי להם שאבא שלנו לא הרגיש טוב, הדגשתי שהוא לא סבל ושאלתי אותם אם הם מבינים על מה אני מדברת, כשהם אמרו שלא אמרתי להם במילים מפורשות "אבא שלנו נפטר". כמובן שבכינו יחד וחיבקנו אחד את השני/ה חזק חזק ומאז אנחנו צמודים אחד לשני. לא מרפים לרגע, שמחים יחד, עצובים יחד והכל בגישה הכי פתוחה שיש.

איזו אמא את?
אמאבא. סדרי העדיפויות התהפכו לגמרי, ההישרדות והשילוב בין אמהות לאבהות שמו את צרכיהם של הילדים לפני צרכיי שלי מבחינה פיזית ונפשית. יחד עם זאת, אני אמא שנהנית מהאמהות, מהנחת, מרגעים מספקים של הצלחה לאחר מאמץ והשקעה.
שירה גלבר
איזה מנהג תשמרי לזכרו של האב, הבעל?
שלומי עבד תקופה של כחצי שנה בחו"ל, במהלך שהותו שם הוא העביר את השבתות והחגים עם משפחת שליח חב"ד המקומית. למשפחה הזו יש בן בגיל של הבן שלנו וכל שבת השליח היה עושה קידוש ואחריו הבן שלו. שלומי כ"כ אהב את זה שכשהוא חזר הוא לימד את הבן שלנו לקדש בדיוק כמוהו, במנגינה שלו והיום בין אם אנחנו מתארחים או בין אם אנחנו מארחים כל שבת בלילה יש לנו קידוש במנגינה של אבא
 
טיפ לחיים, ליומיום
לא לפחד. בשבעה ישבתי שם רועדת כולי, איך אסתדר עכשיו? מה יהיה?
ואז פתאום באה מן בהירות כזו, מן הבנה שאני חלק ממערך שלם שלא תמיד מובן לי ולא בטוח שאי פעם יהיה מובן, הבהירות הזו שלא הכל בשליטה שלי, שצריך לשחרר ולתת ליקום לעשות את שלו ולזרום איתו, שיש שם כוחות שמחכים לי לאורך הדרך ורק צריך לפקוח את העיניים ולמצוא אותם ושזה לא כ"כ נורא להתפרק כי תמיד יש אפשרות לאסוף את השברים ולהתחיל שוב, כל אלו נתנו לי רגיעה ובטחון להעז, להמשיך, לדחוף, להתאכזב אבל לא לתת לזה לעצור אותי לרגע ולא לפחד.
 
 
רשימת התגובות  
שהקב״ה ישפיע עליך עוד ועוד - , 12/03/2014
כח ושמחה!

ב״ה שהילדים הללו גדלים עם אמא כמוך.
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על שירה גלבר
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines