>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » בנימה נשית זו


קשיים בזוגיות? אפשר גם אחרת


07/08/2013
מאת: תמר ניזרי
כמה אנו צריכות עידוד וחיזוק - תמיד. כנשים, כאמהות, כעובדות. לכל הגדרה והגדרה שלנו. כמה אנו מתלוננות שהוא לא מספיק מוקיר תודה ומפרגן. מה שבאמת אנו צריכות זה אישור למי שאנחנו, חיזוק למה שכן עשינו והרגשה של יחד.


  תמר ניזרי. להתמודד עם הקשיים
זכורה לי פגישת אימון מלפני מספר שנים. "אני חייבת לעבוד על הזוגיות שלנו", פתחה אמונה (שם בדוי). "אני כבר לא יכולה לסבול את זה". "את חייבת"? תמהתי "את יודעת, יש מצווה מן התורה על האיש לגרש את אשתו בגט, את ממש לא חייבת". לזה היא לא ציפתה. הצעה לגירושין ממני? "לא", אמונה הסתייגה, "אני רוצה שהזוגיות שלנו תראה אחרת, אני מאמינה בה, אני מאמינה בנו". כאשר אנו פועלים מתוך הכרח, מתוך מחויבות גרידה, התוצאות יראו בהתאם. והיכן הרצון בתוך כל זה? הרצון הוא הכוח המניע החשוב ביותר. יש רצון – יש כוח. יש מנוע. יש עם מה לעבוד. " אני רוצה" – אלו מילים נהדרות!
אם אני נמצאת בזוגיות שלי מתוך בחירה ומתוך רצון – היא תראה אחרת לגמרי מאשר מתוך ה" אין מה לעשות ", אני חייבת ואני מוכרחה. כך בכל תחום בחיים. רגע לפני שהתחלנו, היה לי חשוב לראות ושקף האם ואיפה נמצא הרצון של המתאמנת שלי.
את חיה (שם בדוי) הכרתי בזמן משבר. לאחר 15 שנות נישואין בהן חוותה היא וילדיה סיטואציות קשות החליטה חיה להתגרש. או אז, בעלה עזב – ברח לחו"ל. השאיר אותה עם 8 ילדים, לבד, ללא פרנסה וללא גט.

כאשר קיבלתי טלפון והצעה ממתי וכסלר, מנהל מכון כוונה , לרכז את פרויקט האימון עם "עמותת יד לאישה", לא תיארתי לעצמי אילו נשים מדהימות ומתמודדות אני הולכת לפגוש. לא העליתי על דעתי בשום צורה את המציאות המורכבת בה נתקלת האישה מסורבת הגט.
כמה אנו צריכות עידוד וחיזוק. תמיד. כנשים, כאמהות, כעובדות. לכל הגדרה והגדרה שלנו. כמה אנו מתלוננות שהוא לא מספיק מוקיר תודה ומפרגן. מה שבאמת אנו צריכות זה אישור למי שאנחנו, חיזוק למה שכן עשינו והרגשה של יחד. וזה ברגיל, ביומיום, גם בזוגיות טובה. קל וחומר לנשים מסורבות גט. לא מספיק שעברו את מה שעברו עד שגמלה בהן ההחלטה להתגרש, גם בזה אין שיתוף פעולה מצד הבעל, גם פה הן לבד. אישה במצב זה נמצאת לבד. עם מחשבותיה, רצונותיה ורגשותיה. לבד עם פחדיה, עם כעסה, עם ייאושה. איזו הרגשת כישלון. נכשלתי כאישה, נכשלתי בזוגיות. בנקודה הכל כך רגישה והלא פשוטה הזו, כמו מתבקש לווי של מכוונת.
בתחילת התהליך, חיה לא פסקה מלבכות. פגשתי אישה טעונה, שבורה, מרוסקת. "תעזרי לי לעמוד על הרגליים, שלא אקרוס" בקשה ממני. "כל קושי גומר אותי, ובעיקר מול הילדים". באותה תקופה, שני בניה הגדולים של חיה שהו בבית לאחר שהועפו ממוסדות הלימוד. "אני רוצה לחזק את הסמכות שלי מול הילדים. להקרין מולם בטחון עצמי, שיכבדו אותי". שיחתנו השנייה נותקה באגרסיביות בידי בנה. חיה הזמינה משטרה.
כאשר המצב כל כך קשה, הנטייה הטבעית היא לקפוץ למים ולהושיט יד. במכון כוונה מלמדים אחרת. התהליך מתחיל בחיפוש אחר מקומות בהם באה לידי ביטוי גדולתה של המתכוונת. איפה היא הצליחה בחיים, מה נתן לה סיפוק. התחלתי להזכיר לחיה מי היא באמת, מה הייחודיות שלה ואיפה היא מוצלחת, מודל לחיקוי, להשראה. התרגשתי ממנה. ובאמונה שהיא גדולה ויכולה ומדהימה, בהנחת הייסוד הזאת התחלנו את התהליך, כאשר חיה הגדולה ניצבת מול עניי. עם הגדולה שלה ירדנו לקשיים הגדולים של חייה, אל המציאות המורכבת, באמונה, בתקווה, באהבה.
צעד צעד התחלנו לפסוע, מהבסיס. ראשית, חיה התחילה לטפל בעצמה. לאכול מסודר, להתקלח. היא הלכה לייעוץ תזונה, כוחותיה חזרו אליה. ביום שישי יכלה לתפקד כמו בן אדם. להפתעתה רגליה היו לה! היא התחילה לעמוד על שלה מול אחיה שנהג בה בשתלטנות ובביקורת שהצמיתה אותה. היא חדלה לאפשר לו לשהות תקופות בביתה. חיה חיזקה את סמכותה מול ילדיה, מצאה לכולם מוסדות לימוד חדשים, יצרה קשר עם המורים והמחנכים, התחילה ללכת לאסיפות הורים ובד בבד פתחה את ליבה לבנה ויצרה בבית אווירה שמחה ומאפשרת. מאישה שבורה ועצובה, חיה התמלאה בכוחות חיים ובאמונה מחודשת בעצמה ובחייה.
איילת טומריאן, מהמכוונות המשתתפות בפרויקט עבדה עם עדן (שם בדוי), יחד הן בנו חזון. עדן הרימה ראש מההתמודדות השוטפת, המעיקה, הסיזיפית, של היומיום ויצרה תמונת עתיד חדשה. היא הבינה היכן היא נמצאת ולאן ברצונה להגיע. בכוחות משותפים הן בנו דרך למימוש רצונותיה. עדן יצאה מחוזקת בעצמה ובכוחותיה מתהליך האימון, וקיבלה כלים שמשמשים אותה בתפקוד היומיומי.
את ורד (שם בדוי) ליוותה המכוונת נחמה כהנא. בתהליך מרגש, שיתפה אותי נחמה בשינויים שורד עברה. ורד חדלה מלנסות לשנות את הסובבים אותה והחלה להתמקד בעצמה. שינתה דפוסי מערכות יחסים, יצרה קשר מחודש עם אימה והחלה להיפתח לזוגיות חדשה. " יש לי בטחון ותעוזה, כולם סביבי מרגישים את זה, ואני מוקירה לך תודה בכל יום ".
אני מעריצה את הנשים האלה, את הדרך בה הן מתמודדות עם אתגרי החיים, ובמיוחד, את העובדה שהן בחרו והסכימו לקבל עזרה. המוכנות לקבל שיש מקומות בחיים ששם אני לא יכולה לבד, ששם אני צריכה איתי עוד מישהי שתהיה, שתקשיב, שתאהב, שתאיר, למוכנות הזאת אני קוראת ענווה והיא לדעתי הבסיס ליצירת שינוי.
"אנא אלי, תן בי את השלווה להשלים עם מה שאין ביכולתי לשנות, את אומץ הלב לשנות את מה שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השנים".
נכתב ע"י תמר ניזרי - מכוונת ויועצת ב'מכון כוונה', המביא את הגישה היהודית לתחום ההתפתחות האישית.
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על קשיים בזוגיות? אפשר גם אחרת
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines