בקשר לקיום מנהגים ואורחות חיים הקשורים במסורת היהודית עולה כי אמנם ככל שהזהות היהודית חזקה יותר כך עולה גם מידת הקיום של מנהגים יהודיים, אולם גם יהודים ישראלים המגדירים את עצמם חילונים ולא אנטי-דתיים, או אפילו חילונים אנטי-דתיים, מקיימים אחדים ממנהגים אלה. מתברר שיהודים ישראלים נאמנים במידה רבה לטקסי מעבר יהודיים (ברית מילה, בר מצווה, "שבעה" וכד'); פחות משיבים, אם כי עדיין במידה גבוהה למדי, מדווחים על שמירת כשרות (76%), אי-אכילת חמץ בפסח (67%), צום ביום כיפור (68%), הדלקת נרות שבת (66%) ועריכת קידוש בליל שבת (60%).
כמו כן הרוב הגדול של היהודים הישראלים (85%) סבורים שחשוב לחגוג את חגי ישראל לפי המסורת, אולם הם נוהגים כך באופן סלקטיבי. רובם המכריע (90%) סבורים כך לגבי סדר פסח, ושיעור גבוה (82%) מעידים שהם נוהגים להדליק נרות בחנוכה. שיעורים נמוכים יותר נוהגים שלא לאכול חמץ בפסח (67%), לצום ביום כיפור (68%), לשמוע את קריאת מגילת אסתר בפורים (36%) או לערוך תיקון ליל שבועות (20%).
עוד עולה ביחס למנהגי כשרות כי מרבית הישראלים היהודים אוכלים אוכל כשר בבית (76%) ומחוץ לו (70%) ומעידים שהם מקפידים שלא לאכול בשום מצב בשר חזיר (72%). ההנמקה השכיחה לאי-אכילת חזיר היא דתית.
ביחס לנושא האקטואלי של מעמד האישה. הנתונים מראים הבדלים מפליגים בעניין זה בין הקבוצות: 67% מהחרדים סבורים שטוב אם הגבר יהיה המפרנס והאישה תטפל בבית ובמשפחה, לעומת 35% בלבד בקרב הדתיים הסבורים כך, 23% בקרב המסורתיים, 18% בקרב החילונים שאינם אנטי-דתיים ו-20% בקרב חילונים אנטי-דתיים.
עורכי הסקר מסבירים כי לאורך השנים (1991, 1999 ו-2009) ניתן להצביע על שתי מגמות עיקריות בנושא האמונה הדתית: בשאלות על אמונה כללית, כמו האמונה בכך שיש כוח עליון שמכוון את העולם, חלה עלייה קלה; ובשאלות יהודיות ייחודיות, כמו האמונה בביאת המשיח, חלה ירידה בשיעור המאמינים בשנת 1999 לעומת 1991, וירידה זו "תוקנה" בשנת 2009 וחזרה לרמתה ב-1991.
"תוצאות הסקר מעידות על המחויבות של יהודי ישראל לשני ערכים גדולים: שמירה על המסורת היהודית, מחד, וגם שמירה על חופש הבחירה האישי, מאידך. השילוב המרתק הזה יוצר מתחים אך הוא גם מהווה בסיס לקונסנזוס יהודי-ישראלי נרחב המאפשר חיים משותפים במדינת ישראל במאה ה-1." אומר ד"ר אלי סילבר, מנכ"ל קרן אבי חי ישראל.