>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » ארכיון


באמצע הדרך, אנשים טובים


25/01/2012
הרכב של שלומית שוורץ שבק חיים באמצע היום. גם המצוקה הקטנה הזאת עזרה לה לגלות שעדיין יש אנשים טובים באמצע הדרך


לא לבעלי לב פמיניסטי!
 
Pm 12:30- נשאר לי זמן לקפוץ לחנות עודפים, לקנות לילדים לחורף הבא?
חושבת, חושבת- כן. יאללה! לא להתמהמה.
מעמיסה כמויות אסטרונומיות של בגדים, כאילו אין מחר, בכל הצבעים, מכל הסוגים, ממידה 2 עד 16.
Pm 12:45 – אני הבאה בתור לקופה ולפניי מכנסיים, פוטרים, גרביים ושאר פריטים שמכסים את זו שמולי, כך שאני אפילו לא רואה אותה, כנראה גם היא קיבלה את המייל הסודי על ה sale.
נו, קופאית נחמדה, תזדרזי, אני צריכה לאסוף ילדים. עוברת מרגל לרגל בעצבנות, מחכה לתשומת הלב שלה.
Pm 12:50 – גיהוץ מהיר,  ואני בחוץ!
 
מגיעה לאוטו. לוחצת בדביקות על הקוד הסודי שלי ומניעה.
אבל לאוטו, כמו לדרבי, יש חוקים משלו!
מה זה אומר? האוטו לא מניע!!!
אימאל'ה מה עושים?
מנסה שוב. ושוב המכונה מסרבת לשתף פעולה עם בעליה!
איזו חוצפה! עזות מצח!
 
עומדת ביציאה מהחנייה של החנות, מנסה לעצור רכבים בזה אחרי זה, יש כאלה שעושים סימנים עם ידיים, שעד עכשיו לא הצלחתי להבין, יש כאלה שמסתכלים עליי, כאילו אני רוצה את הכסף שלהם, אבל באמת, רובן היו נשים שגם אם עצרו לי אחרי שהנפתי ידיים לאוויר , כאילו אין לי אוויר, ואני עוד רגע מתעלפת, הודו, שאין להן כבלים, וגם אם יש להן, אין להן מושג מה עושים איתם!
 
מחליטה לעצור נהגי מוניות. יש לי מן אמון נסתר כזה בנהגי מוניות, שהם הכתובת שלי לכל דבר. אם אני צריכה להגיע מפה לשם, אני לא עוצרת איזה בחורצ'יק ואומרת לו, סלח לי איך מגיעים לשומרי החומות 89? אלא ישירות עוצרת נהג מונית שמכיר את האיזור כמו את כף הgps  שלו. גם עכשיו. החלטתי שנהגי מוניות הם הכתובת שלי מכיוון שיש להם את כל הציוד הנדרש ,החוכמה המושכלת הטכנית הפשוטה, בשילוב עם לב טוב, לעזור לי.
 
עוצרת נהג מונית אחד, שהסכים לעזור לי ודרש תשלום. (מה עם הלב הטוב?). שיחררתי אותו לדרכו.
עוצרת נהג אחר, שגם הסכים לעזור לי, עשה את כל הסיבוב אל האוטו שלי וביקש ממני סדרה של בקשות שלא הבנתי מה הוא רוצה:

'תיכנסי לאוטו'
נכנסתי
'תפתחי מכסה מנוע'
מה זה?
'אמורה להיות לך ידית מתחת להגה שאת צריכה להרים'
מחפשת, מחפשת לוחצת, בכאילו, שלא יבין כמה אני לא מבינה בכל המכניקה הזו -ולא מוצאת.
'תצאי, בבקשה' .
נכנס. לוחץ, ומשהו קופץ. מרים את מכסה המנוע, כנראה, ותוקע אותו על מוט ברזל שברירי, לפחות כך הוא נראה מעבר לשמשה העבה.
'איפה המצבר'
אמ.. אמ.. אולי מאחור?
מסתכל עליי כאילו לא מבין מאיפה נפלתי עליו, כך באמצע היום, ומחבר את הכבלים.
'תניעי'
מניעה- וואו איזה נס.ריבונו של עולם תודה שגרמת פתאום לרכב שלי לעבוד.
'תלחצי קצת על הגז למשך כמה דקות כדי שהמצבר יתמלא'
יתמלא במה?
'בכח'
איזה כח?
'כח סוס'
מה קשור סוסים עכשיו?
סוגר מכסה מנוע, מנער ידיים מהלכלוך המצטבר, מאחל לי יום טוב ושולח אותי לדרכי.
 
מגיעה בדרך פלאית על ידי קפיצת הדרך אל הרופא של האוטו, המוסכניק היקר שלנו המורשה, כמובן, שמודיע לי חגיגית כי אני הולכת להיפטר מהמצבר, זה עם הסוס, וגם מסכום כספי לא מבוטל, לא כולל עבודה, כולל 20% הנחה.
 
לאחר המתנה מסוימת, אני שוב מניעה את האוטו העובד,
מרימה מבט מצועף לשמים ומתפללת – שלא יהיה לי פנצ'ר!
 
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על באמצע הדרך, אנשים טובים
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines