>
יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



נשים

דף הבית » נשים » ארכיון


מבט נשי


08/03/2011
בטור חדש של נעמה, אמא דתיה, נבין שבין פה לשם- מגיע לנו קצת זמן לעצמינו לא כאימהות, אלא כנשים, יחידות סגולה


מאת: נעמה
כיסוי שיער הוא עניין אמביוולנטי מאוד, כמעט לכל נשואה דתייה יש דעה מוצקה מאוד בעניין. אם ניחנת בשיער במרקם צמר פלדה, ותלתלי ליפה בהם נאבקת כל ימי חייך (ולפעמים בלילותיו גם כן, כי מי מאיתנו לא ישנה פעם כמו בלוק מבלי לזוז, מתוך תקווה נסתרת שהצמדת השיער לכרית הרמטית יגרום לו להראות כמו אחרי פן מקצועי?) אין שמחה ממך על שהגעת במזל טוב ליום המאושר בחיים, בו המלחמה הגיעה לקיצה. מגוון מוצרי השיער, הקרמים, הפן, והבייביליס יובלו אחר כבוד לבוידעם (חבל לזרוק, מה עם בתך תירש את הצרה ממך?) והכובע יונח כחבל הצלה על עטרת ראשך. את יופייה של אחת מחברותיי גילינו רק אחרי שהתחתנה; תמיד התרכזנו בסקאוצ' ברייט שסתר את חוק הכבידה. כעת, המטפחת שהעלימה את המפגע הסביבתי גילתה בחורה יפה מתחת.
 
לעומת זאת, אם נפל בחלקך שיער בעל תלתלי משי, גלים מבריקים או חלק וגמיש, את לעד תראי בכיסוי הראש אויב. בכל פעם בה תתכונני לאירוע, תבחני את עצמך במראה רגע לפני קשירת המטפחת, תיאנחי אנחה קורעת לב, ותיכנעי לצו על ידי הריסת הטאצ' הסופי ששיער גולש מעניק ללוק הכולל. הפריזורה שכל חייך מסגרה את פניך, ושימשה כמגן מפני אנשים בעלי ריח גוף חזק באוטובוס חם במיוחד באוגוסט לח כרגיל, נאלצת להיחנק תחת המטפחת. כ"כ קשה להיפרד מהשיער, שלרבות מאיתנו היווה רשת ביטחון מפני הסמקה, הצלבת מבט עם אישיות בלתי רצויה, או סתם הסתרת הסימנים שהותיר הלילה הלבן של אמש.

 
במרוץ השנים תלמדי שכיסוי הראש יכול להחליק את התלתלים העקשניים ביותר, ולהרוס את השיער המדהים ביותר. לכולנו יש לפחות חברה אחת שנשבעת שמאז הכיסוי הראש היא פשוט מתקרחת, אמרה שגרמה לנו לרוץ לקנות טבליות אבץ כי הנשירה אחרי ההריונות הפחידה אותנו למוות. הפיצוי היחיד שניתן למצוא להסתרת השיער נעוץ בכיסוי ממש יפה, ויקר. באיזור קינג ג'ורג' שבירושלים ניתן למצוא חמישה חנויות, כשכל אחת פונה לקהל יעד שונה. מתנחלת צנועה תמצא שם מטפחת לכרוך 10 פעמים סביב השיער האסוף  (כולל סיכה עם פרח שינעץ מעט שמאלה מהמצח), ותל אביבית מלאת שיק תמצא כובע ב600 ₪ שיכריז למרחוק את הימצאותה בקרבת מקום. אם יש טיפת כישרון בכפות ידייך, הכי מקורי זה לקנות כובע בסיס בדוסי לנד (גבולות הגזרה בקו כללי מתחילות בסנטר 1 ומסתיימות בגאולה/מאה שערים/ויש שימתחו עד שטראוס) ולעטרו ברקמה, לבד או פרחי בד. אם את רוצה להיות ייחודית ולא בעניין של יצירה עצמית, המעצבת "מיטל" תשמח לעשות ברט או מטפחת בהתאם לדוגמה ולצבעים שאת צריכה ורוצה. בסטודיו שלה, שנמצא בשכונת גילה, אפשר למצוא מגוון רחב של צבעים ודוגמאות, או להזמין ולעצב משהו אישי וייחודי. חנות שמנצחת במבחן הורסטיליות היא "לילקה" שבקניון האחים ישראל, בתלפיות. מצאתי שם כל דבר שיכלתי לרצות, ותתפלאו- אפילו כובע בוקרים מגניב לטיולי הקיץ. היה שם פס בד שמשך את תשומת לבי; עבודת יד מושקעת של פנינים עגולות ואליפיסיות המחוברות ברקמה עם פייטים עדינים. למה לא קפצתי לבקר כאן לפני החתונה של אחי? בתקופה הכיאוטית ההיא מצאתי פנינה נוספת באחת מהקומות העליונות במאה שערים. המוכרת הצרפתייה הראתה לי סגנון שמאוד לא נפוץ בארצנו בה מקובל ללבוש ג'ינס לחתונות; מטפחות שמכסות את כל השיער, ונקשרות בעורף, שבעבודת יד הוספה להם, על ידי כיווצוץ הבד, פרח עצום מימדים ועשיר בשכבות. חשוב להדגיש שהפרח אינו בולט יתר על המידה, ואינו מושך תשומת לב רבה מדי, אך עדיין- לא לכולם זה מתאים. בחתונה האחרונה בה נכחתי, גיליתי שאיני היחידה שנשביתי בקסם חדש- הסיכות. כאילו שלא היה לנו מספיק אקססוריז להתעסק איתם, באה האופנה האחרונה ודרשה להשקיע ולהתאים סיכות. סיכות הכיפה הישנות הורדו בדרגה ונצמדו לכיפה של הקטן, וסיכות חדשות בעיצובים שונים ומשונים, יצאו לשוק. אך גם ההדיוטה ביותר, לא תשכנע אותי לקנות ב7 שקל ב"רות ונעמי" את מה שיכלתי ליצור בעזרת סיכת שיער, כפתור, דמות של פרת משה רבינו, או אלמנט אחר מ"ברנינה" הסמוכה, ודבק מגע.
 
לסיכום העניין, לפני היציאה מהבית, אחרי ההתלבשות, ההתאפרות, וההתבשמות, עדיין עלינו להחליט איזה סגנון כיסוי מתאים, איזו בנדנה/מטפחת/צעיף/ברט/קסקט/כובע לחבוש, עם מה לקשט אותו, ואיך לסדר את השיער שתחתיו. פלא שלוקח לנו חצי שעה להתארגן?
 
מלינדה בלאו
נעמה ממליצה: כמעט כל אמא מודרנית שמעה על מלינדה בלאו, או קראה את "סודותיה של הלוחשת לתינוקות. אצלי המתודה לא עבדה, והשיטה לא התאימה לסגנון ההורות שלי, אבל אין עוררין על מומחיותה, וכעת ניתנת לנו ההזדמנות לפנות אליה אישית דרך "משמרת לילה" בדף הפייסבוק של האגיס, מהשישי לחודש ובמשך 5 לילות רצופים.
 
 
רשימת התגובות  
לא מה שחשבתי - כבר לא מכוסה, 22/03/2011
בתור אחת שגדלה תחת כנפיה של אם המכסה את שערה, היה לי תמיד ברור שאכסה את שערי לכשאתחתן, ודמיינתי אלו כיסויים מופלאים יהיו לי. אבל כשהגיע רגע האמת והייתי צריכה לאסוף ולכסות את השיער הנפלא שלי (מחמאות של אחרים) יום אחרי יום, זה איבד מהילת הזוהר שתמיד אפפה את העניין ובאיזה שהוא מקום כבר הפך למטרד... משהו מעיק שאת עושה כי את חייבת, אבל כבר לא מתלהבת כמו בעבר...
כל כך נכון - רעות, 21/03/2011
כתבת כאן דברים נכונים שכל אחת יכולה להזדהות איתן. אני בעצמי לא האמנתי לקרוא את התחושה של כל אישה לפני שהיא שמה כיסויי ראש, כיזה בדיוק מה שאני מרגישה.
ולא יאמן שהתחושה הזו קיימת אפילו שאני שמה כיסוי חלקי בלבד.
ישר כוח
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על מבט נשי
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines